ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין קטז
Likkutei Maharil (Ketubot Kiddushin) 116 · ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →מפקינן מינה ש"מ ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה י"ל מה פריך ש"מ דב"ח מאוחר מה שגבה גבה הא דמתני' אתיא כמ"ד דכתובה דרבנן ואיירי בדלא כתב לשניהן וא"כ מה שגובה כתובה מלוקח בתנאי מעשה ב"ד היינו מטעם חן וא"כ שפיר יש סברא דקדמה שני' מה שגבה גבה משום דגם לגבה שייך חן משא"כ בב"ח אם שיעבודא דאורייתא אזי מה שגובה הראשון היינו בדין תורה ויש סברא דלא תיקון משום נעילת דלת לגבי ב"ח מאוחר ומה מוכח הגמרא ואפשר כיון דחזינן דראשונה גובה מלוקח ולא מן השני' אם תפסה א"כ חזינן דב"ח מאוחר עדיף מלוקח וא"כ ה"ה בב"ח בשניהן בע"פ ג"כ סברא דב"ח מאוחר מה שגבה גבה כמו דתיקנו חכמים דאין גובה מלוה ע"פ מלוקח משום נעילת דלת לגבי לוקח אף אם שעבודא דאורייתא אזי מכש"כ שלא יוכל לטרוף מב"ח מאוחר וק"ל אך קשה מ"מ מה מוכח על ב"ח מאוחר הא י"ל דהכא שאני משום דשיעבוד הכתיבה אין מבורר מתחילתו אם תבוא לידי גוביינא ולכך לא מהני אם שני' תפסה כיון דזמניהם בגביה שוה ושעבודא דקמא אין מבורר כנ"ל משא"כ בב"ח דשעבוד מבורר דודאי אתי לידי גוביינא היינו בזמן פרעון י"ל דגוב' מב"ח מאוחר
בתוספות ד"ה ש"מ ב"ח מאוחר וכו' ותירץ רשב"ם דב"ח מאוחר עדיף מלוקח שלא תנעול דלת בפני לווין קצת קשה לי לענין מה פירש תוספות לכך מה שגבה גבה משום נעילת דלת לגבי מלוה שני ולגבי ב"ח ראשון לא שייך נעילת דלת הא אם לגבי ב"ח ראשון לא שייך נעילת דלת אזי פשוט לא קשה קושית תוספות אמאי עדיף מלוקח די"ל דשעבודא לאו דאורייתא וא"כ מה שטורף מלקוחות במלוה בשטר היינו משום נעילת דלת וא"כ לגבי ב"ח מאוחר אף אם נימא מה שגבה גבה לא שייך נ"ד לגבי ב"ח ראשון א"כ אוקמי אדינא דשעבודא לאו דאורייתא ולכך מה שגבה גבה וצ"ל דתירץ תוספות הוא אליבא דמ"ד שעבודא דאורייתא אח"ז ראיתי שהר"ן פי' כל הטעם דמה שגבה גבי בן ננס לקמן ע"ש
ע"ב וש"מ כתובת בנין דכרין לא טרפו ממשעבדי וכו' ליתי בני הא' ולטרפיני' לבני ב' עכ"ל לכאורה הוא ענין תמוה אמאי לא פריך פשוט אמאי השני' ויורשי' קודמין הא יורשי הא' הוי מוקדם ואפשר לומר משום דהא כאן ליכא מותר דינר כמבואר וא"כ בפשוט לא קשה אמאי יורשי הב' קודמין ליורשי הא' דזה אינו דהא ליכא מותר דינר ולא שייך בנין דכרין רק דקושית הגמרא כיון דבני הב' לקחו א"כ לטרפו בני הא' ולא קשה הא ליכא מותר דינר דזה אינו דאם אמרינן ב"ח מכאן ולהבא גובה א"כ אף דיורשי הא' יגבו מן בני הב' מ"ט גבית היורשי ב' גבי' עד שבאו יורשי האי וטרפו וא"כ הא כתובה נעשית מותר לחברתה וא"כ איכא מותר דינר וא"כ שפיר יכולין בני הא' לטרוף ודו"ק אך קשה מה פריך דילמא לעולם טרפי ממשעבדי והכא שאני דב"ח עדיף מלוקח וכסברת הגמרא לעיל ואפשר דהגמרא פריך דא"כ ש"מ ב"ח מאוחר מה שגבה גבה אך קשה לי מה פריך דלמא לעולם טרפי ממשעבדי והכא שאני דאף דאחת בחייו ואחת במותו יש להם כתובה בנ"ד ולא חיישינן לאנצויי היינו כיון דמ"מ יורשי שני' ג"כ נוטלין ואף דאין נוטלין מכח ירושת האב מ"מ כיון דעכ"פ נוטל ין מכח ירושת האם אזי לא חיישינן לאנצויי משא"כ באם יורשי שני' יפסידו ולא יטלו כלום שפיר יש לומר דחייש לאנצויי ולכך לא מצי לטרוף מבני הב' עוד קשה מה פריך דילמא איירי במטלטלין וא"כ לא יוכלו לטרוף גם מן הלקוחות אבל בקרקע שפיר יש לומר דטורפין ממשעבדי אך ז"א דמ"מ קשה אמאי קודמין בני הב' אדרבא יקדמו בני הא'
במתניתין מי שהיה נשוי וכו' ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה: י"ל דהא דנקט ויורשי ראשונה קודמין ליורשי שניה היינו דוקא ליורשי שניה ולא מן השני' עצמה היינו דהפשט בשמתו שתיהן קודם שנשבעו על כתובתן ונמצא יש לומר לכך יורשי הראשונה קודמין משום דהא אלמנה צריכה שבועה מטעם צררי שתפסה ולפ"ז בשלא נשבעו שניהם יכולין יורשי הראשונה ליקח פלגא מטעם ספק ספיקא ספק א' דילמא לא תפסה אמנו צררי ואת"ל דהתפיסה דילמא גם לאמכם התפיס וא"כ אין לשנינו כתובה רק תורת ירושה והדין דנחלוק והיכא דהדין חולקין אזי מה שגבה גבה ולכך קודמין ליורשי השני' אבל מן השני' עצמה כשמתה הא' עד שלא נשבעת אינה יכולה ליקח מטעם צררי וא"ל דילמא גם לך התפיס דיכולה לישבע לסברא שכתבתי מטעם ספק ספיקא אזי צ"ע באם יכולים יורשי השני' לגבות חצי אידך די"ל דבחצי אידך הוי שניהם מוחזקים מטעם ספק דילמא נטלה הראשונה צררי ואי לא נטלה נמצא הכל שלה ולא שייך כאן ס"ס המתהפכת דהאיך יכולה לומר חדא דילמא נטלה אמך ואת"ל לא נטלה דילמא גם אמנו לא נטלה הא אם הא' לא נטלה אזי אף אם גם השני' לא נטלה מ"מ יש לראשונה מטעם דהיא מוקדמת: