ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין קט
Likkutei Maharil (Ketubot Kiddushin) 109 · ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →כסברת רש"י לקמן גבי הגיע זמן והיינו דבשלמא על תשמיש לא חל הנדר כיון דמשועבד מדאוריית' משא"כ במזונות דהוא דרבנן וא"כ חל הנדר מדאוריית' לכך פריך מקונם וכו' דמעשה ידי' כמי לא הוי רק מדרבנן ואמאי אין צריך להפר וק"ל
בא"ד ועוד כי מוקי לה בגמר' שהדירה כשהוא ארוסה וכו' א"כ מתשמיש נמי חל הנדר וליתני במתני' יוציא ויתן כתובה בשבת א' לב"ה וכו' ע"ש ונ"ל לתרץ דודאי הא דאמרינן דהמדיר את אשתו מתשמיש דיוצי' בשבת א' לב"ה אם היא אמרה דתמתין עוד שמא ימצא פתח לנדרו אזי ודאי הדין דימתין עוד ולא יוציא רק איירי דאשה אינה רוצה להמתין והנה לפ"ז גבי הדירה כשהוא ארוסה ונשאת ואם אמרינן דיש בכלל זה גם תשמיש א"כ עדיין לא נבעלה כלל והנה נ"ל לכאורה דכשאמרו דיוצי' ויתן כתובה היינו רק עיקר כתובה אבל תוספת כתובה לא בעי למיתב לה כיון שלא נבעלה ואף אם אמרינן חיבת חופה קונה מ"ע חופה דלא חזי' לביאה איבעי' הוא בגמר' בפ' אע"פ דף נ"ו וא"כ וודאי אין מחויב ליתן לה התוספ' כתובה וא"כ ודאי ניחא לה להמתין עד ל' יום בכדי שלא ימצא פתח לנדרו
עוד נ"ל בעז"ה לתרץ דהנה לכאורה קשה לי לרב דמוקי מתני' במפרש והיינו הפשט המדיר את אשתו מליהנות לו עד ל' יום אזי הדין יעמיד פרנס ולפ"ז אם נימא דהמתני' מיירי בהדירה כשהוא ארוסה ואח"כ נשאת א"כ לכאורה צ"ל דמיירי שפירש לנדרו על שלשים יום ונשאת תיכף אחר הנדר דאל"כ קשה תמתין עד אחר שלשים יום אחר נשואין א"ו דאיירי דנישאת תיכף או די"ל דפירש בפירוש על ארבעים יום וניסת אחר עשרה ימים לאחר הנדר עכ"פ קשה הא אף כשהדירה כשהוא ארוסה ולא היה עדיין משועבד לה וחל הנדר מ"מ הא לא חל הנדר רק על עכשיו ועל ימים הבאים אחרי כן לא חל הנדר מעיקרו רק כל יום ויום חל הנדר דהא הוי לדבר שלא בא לעולם וכמו דאם אמרינן דאדם מקנה דשב"ל עכ"פ לא חל עד שיבוא לעולם והראי' שיוכל לחזור קודם שבא לעולם כמבואר בפוסקים א"כ אף בנידון דידן שהדירה שלא תהנה מנכסיו שלשים יום אזי ודאי לא חל הנדר עכשיו אכל שלשים יום דעדיין לא באו לעולם רק כל יום ויום חל הנדר וא"כ מעת שנישאת אזי נדרי' ושעבוד באים כאחד ואמאי יוכל להפקיע השעבוד עיין בר"ן גבי מגלגלת בהדי' דכותב הר"ן דאם נדרי' ושעבוד באים כאחד אזי אינו מפקיע וא"כ קשה אך זה אינו דאף שאותו יום חל השעבוד מ"מ נדרי' קודם דכיון שהגיע אותו יום חל הנדר למפרע וכמו בדבר שלא בא לעולם דאם אמרינן אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אזי מעת שבא לעולם חל למפרע א"כ הכא נמי באופן זה חל למפרע מעת שנדר ואז לא היה שעבוד אך קשה לי אמאי חל הנדר דהא אם נדר בפסח שלא ישב בסוכה אזי ודאי אין הנדר חל דהא נשבע לבטל המצוה ואף שבעת שנדר לא היה עדיין חיוב לישב בסוכה מ"מ אין הנדר חל וא"כ הכא נמי אם הדירה עכשיו שלא תהנה אחר השעבוד ג"כ לא מהני דהא אין הנדר חל עכשיו רק כל יום ויום כנ"ל וא"כ דמי לסוכה כנ"ל אך ז"א דאף שזה יום הוא אחר השעבוד כיון שנשאת מ"מ בעת שנדר שהית' ארוסה אזי לא היה הדבר ברור באם יהיה אותו יום שעבוד דדילמא לא יכניסנה עדיין קדם שלשים יום של הנדר ולא יהיה חייב לה מזונות לפיכך אף שנשאת וחל השעבוד חל הנדר כל היום למפרע כיון דאז לא היה ברור שיהי' לה שעבוד עליו באותן הימים אך קשה אם אמרינן דיש ברירה אזי אמאי חל הנדר דהא כיון שנשאת הוברר למפרע שאלו ימים יהי' השעבוד אך ז"א דהא בדאורייתא אין ברירה לחומרא וא"כ לכך אסורה מלהנות לו דלחומרא חל הנדר מטעם אין ברירה וכנ"ל ולפ"ז לא קשה קושית תוס' הנ"ל על רש"י דהנה איתא בר"נ דף ט"ו ע"ב בד"ה והא מן התורה משועבד וכו' וז"ל וא"ת והא האי נדרי' הוה רק דרבנן דהנאת תשמיש לית בי' ממשא וי"ל דבאומר קונם גופך עלי מתשמיש עסקינן דהא דומי' דאינו ישן קתני לה ואוקמי רבינא בבל יחל דרבנן ע"ש והנה אף דאנן פסקינן דאין ברירה היינו בדאורייתא ולחומרא אבל אם מדאורייתא הוא קולא אף אם נימא אין ברירה רק דמדרבנן יהי' חומרא אם נימא אין ברירה אז אמרינן יש ברירה ולקולא כיון דהוא מדרבנן א"כ לפ"ז יש לומר שפיר דמלהנות לו משמע נמי תשמיש ולא קשה קושית תוס' דא"כ כשהדירה כשהוא ארוסה ונשאת הא מתשמיש כמי חל הנדר וא"כ יוציא בשבת א' לב"ה וכו' זה אינו דהא מדאוריית' אינו חל הנדר אתשמיש דהוי דבר שאין בו ממש רק מדרבנן הוי הנדר משום בל יחל וא"כ בדרבנן אמרי' יש ברירה ולקולא ואין הנדר חל אף דהדירה כשהוא ארוסה דהא הנדר אינו חל עכשיו רק כל יום ויום כנ"ל והוי כמו סוכה כנ"ל דהא הוברר הדבר למפרע בשעת הנדר שאותן הימים יהיה משועבד לה לכך לא חל אתשמיש רק אהנאת מזונות מנכסיו דהוא דבר שיש בו ממש ולא קשה קושית התוס'
עוד תירוץ על קושי' ראשונה של התוס' דמקשו על רש"י ליפרך מגופה דמתני' דקשה דהא