ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין קז
Likkutei Maharil (Ketubot Kiddushin) 107 · ליקוטי מהרי"ל על כתובות וקידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →דף ט ע"ב: תוס' ד"ה אי למיתב לה כתובה וכו' וקשה דאמאי מפסיד' כתובת' והא הוי ספק ספיקא ספק אינו בקי וספק באונס והקשה הפ"י דהא ספק ספיקא הוא מטעם רוב ואין הולכין בממון אחר הרוב ונ"ל ת"ל לתרץ ועפ"ז יתורץ מה שתוס' פירשו מעיקרא דמשמע דלאוסרה אינו נאמן מטעם שמא אינו בקי ואח"כ מקשה תוס' קושי' דלא יהי' נאמן לענין כתובה משום דלכאור' לא קשה קושית הפ"י דהא אין הולכין בממון אחר הרוב זה אינו דהא הטעם עיין בבבא בתרא דף צ"ב ברשב"ם הטעם משום דהוי פלג' ופלג' ואין יוכל להוציא ממנו אך לפ"ז שוב הסברא פשוטה אפי' לרב נחמן דסבר במנה לי בידך והלה אומר אינו יודע פטור ולא אזלינן בתר ברי ושמא היינו משום דיש כאן חזקת ממון ועדיף חזקה מברי ושמא אבל אם הוי פלג' ופלג' וא"כ חזקת ממון אינו טובה כ"כ דאיכא כנגדו רוב אך הוי פלג' ופלג' וא"כ יש לילך בתר ברי וזה ברור וראי' לזה מתוס' דלסומכוס אזלינן בתר ברי ושמא משום דאינו הולך אחר חזקה כלל עיין בסוגיא דשאלה ושכירה וא"כ לפ"ז דהא ודאי אכן מחזיקינן לטענת בעל טענת שמא אף שטען ברי לי שפתח פתוח מצאתי והראי' דלאוסרה אינו נאמן ולא אמרינן שוי' חתיכ' דאיסורא משום דאין מחזיקין לטענתו טענת שמא והוי' כמו גבי שכיר בשבועות ובב"מ דאף שבעה"ב טוען ברי לי שפרעתיך משום דבע"ה טרוד בפועליו אנן מחזיקינן לי' לטענת שמא עיי"ש ולפ"ז הכא שפיר אזלינן בתר ספק ספיקא אף דהוא מטעם רוב והכא איירי בממון דהא עכ"פ הוי פלג' ופלג' ואזלינן בתר ברי דידה והוי ברי ושמא וא"כ פריך תוס' שפיר ולא קשה קושית הפ"י הנ"ל ולפ"ז יתורץ גם קושי' שלי הנ"ל דתוס' הוצרך שפיר לפרש מקודם דלאוסרה אינו נאמן מטעם שמא אינו בקי וכו' דאם נאמר דנאמן לאוסרה א"כ ודאי לא קשה קושית תוס' על כתובה מטעם ס"ס דנשאר קושית הפ"י דהא לא שייך לומר כדברי הנ"ל דמשום ברי ושמא דהא לא שייך שמא דהא הבעל טוען ג"כ ברי שפ"פ מצא והוי ברי וברי וא"כ אין הולכין אחר הרוב ואף אם נאמר שאינו נאמן לאוסרה מטעם אחר לא מטעם שמא אינו בקי ג"כ לא היה קשה קושי' על כתובה כנ"ל רק לפי שנאמר דאין נאמן לאוסרה מטעם שאינו בקי שפיר מקשו התוס' הקושיא על כתובה ודו"ק
דף יח ע"א: גמרא משום דקבעי למיתנא סיפא אם יש עדים וכו' והא קיימא לן המלוה אח חבירו בעדים א"צ לפורעו בעדם וקשה לי הא מצי למיתני באומר פרעתיך תוך זמנו ובאמת עדיין הוא תוך זמנו מההלואה והוא אומר פרעתיך ולכך ברישא נאמן משום מגו דלא לוה כלל או שהי' אמר שלוה רק שהוא אחר זמנו ופרע לו אבל בסיפא דיש עדים שלוה ושהוא תוך זמנו אינו נאמן דליכא מגו אך ז"א דהא בבבא בתרא הוא איבעי' דלא אפשיטא בתבעו אחר זמני ואמר פרעתיך תוך זמנו אי אמרינן מגו במקום חזקה וא"כ לא מצי למיתני במתנ' דנאמן משום מגו ואף דא"צ לפרוע לו כיון דהוא אבעי' דלא אפשיטא והדין דהוה קולא לנתבע מ"מ לא שייך למתני נאמן בסתם אך קשה דהנה ספר הפלאה כותב סברא דיש חילוק לענין מגו במקום מנהג דהוא כך אם טוען אלמנה נשאתיך ויש עדים שיצאה בהנומא ולבעל יש מגו דפרעתי ולא אמרינן מגו דהוא לבטל המנהג משא"כ אם אין עדים שיצאה בהנומא רק שהבעל מודה שיצאה בהינומא וטוען שאעפ"כ היתה אלמנה דיש לו מגו דלא יצאה בהנומא ומהני אף דהוא לבטל המנהג כיון דיש לו מגו בעיקר הדבר ולפ"ז נ"ל בע"ה לענין מגו במקום חזקה דהוא אבעי' דלא אפשיטא היינו רק בהך דתבעו לאחר זמנו ואמר פרעתיך ת"ז אבל אם יש לו מגו דאי בעי הוי אמר שהוא אחר זמנו או שהי' אומר שלא לוה כלל הוי מגו בעיקר הדבר אזי ודאי אמרינן הך מגו וסברא זו לכאורה ברורה מכח כ"ש דהא לענין מגו נגד המנהג אף דודאי לא מהני מ"מ בעיקר הדבר מהני כנ"ל מכ"ש גבי הך מגו נגד חזקה דאינו ודאי דלא מהני דהא הוא רק איבעי' דלא אפשיטא מכ"ש די"ל בשיש מגו בעיקר הדבר מהני ולפ"ז קשה ליתני מודה ר"י במנה לי בידך ושהוא תוך זמנו רק שאומר פרעתיך ולכך נאמן משום מגו כנ"ל אך ז"א דא"כ האיך יתב' בסיפא אם יש עדים אינו נאמן הא מגו במקום חזקה הוא איבעי' דלא אפשיטא וא"כ לא שייך למיתני אינו נאמן והיינו דצריך לפרוע ואמאי הא הוי קולא לנתבע אך קשה א"כ מה קמבעי' בבבא בתרא אם אמרינן מגו במקום חזקה תפשוט מהך מתני' מדלא נקט מודה ר"י במנה וכו' והוא תוך זמנו וכנ"ל אלא ודאי אמרינן מגו במקום חזקה לכך לא מתני משום דבסיפא אם יש עדים נמי נאמן ודוחק לומר משום דהי' ספק לר' שסידר המשניות אם אמרינן מגו במקום חזקה ואף אם הוא ספק הוא ג"כ שפיר דלא מצי למיתני בסיפא דיש עדים דאינו נאמן דהא הוי קולא לנתבע דזה דוחק דהיה ספק לרב וא"כ קשה
דף כב ע"א: מתני' האשה שאמרה וכו' שהפה שאסר וכו': ע"כ צ"ל דידעינן