ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות מג

פרשת יתרו

וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא את ישראל ממצרים נ"ל עד"ז בהקדים הפ' וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר והנה ידוע בעשרה מאמרות נברא העול' בכל מאמר שם אלהי' השי"ת ויתעלה כשעלה ברצונו הטהור לברוא את העולם היתה בבחי' פקידה לפניו כי הכל היה תלוי ועומד עד יום הששי הוא ששי בסיון קבלת תורתינו הקדושה אז נתבסם העולם ומלואו בל תמוט לעולם ועד אותו היום לא היה בבחי' עשי' כלל ועד"ז פירשנו הפסוק וידבר אלקים את כל הדברים היינו עשרת הדברים במעמד הר הקדוש לאמור דייקא שיהי' קיום עולם ועמידה לתבל ולכל יושבי' הנברא במאמר ה' כי אז נתחזק עשיית העול' ידוע כי כ"י נקראת בשם שר"ה ע"ד שרה לכל העול' והוא הנרצה בדברינו הנ"ל וה' פקד את שרה כאשר אמר בחי' הוי' ב"ה לכנס"י היה בחי' פקידה לשרה כאשר אמר עשרה מאמרות בבריאת העול' ויעש ה' לשרה כאשר דבר היינו בחי' עשי' וקיום היה לשרה כ"י כנ"ל כאשר דיבר עשרת הדברים והכל נבראו בשביל ישראל עד בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ואז נתקיי' במעמד קבלת התורה קיום עולם ומלואו בשביל ישראל המקבלים עליהם אלהותו יתברך וידוע ממדרשי רז"ל התווכחות האומו' וישראל ע"ד משל המוץ והבר מדיינין זה עם זה בשבילי נזרעת הארץ כו' והוכרחו האומות להודות שבשביל ישראל נברא העול' בראות' יציאת מצרים בניסים ובנפלאות לעין כל מה נשתנו אומה הישראלית מכל אומה ולשון לנסותם ולרוממ' בניכם הנ"ל אין זאת כי המה עיקר הנבראי' אשר בעבור' נבראו כל העולמות ובע"כ העידו והגידו על יקר ומעלת אומה הישראלית הנתעלת' על כולם והוא פירוש הפסוק אשר התחלנו וישמע יתרו כו' יתרו הבין את כל אשר עשה אלקי' היינו ובריאת כל העולמות כנ"ל היה הכל למשה ולישראל עמו רק עבור משה וישראל העולי' במחשבתו אך מאין הבין זאת כי הוציא ה' את ישראל ממצרים דייקא כי רק את ישראל אומה הנבחרת הוציא ממצרי' בנסים ובנפלאות מה שלא עשה כן לכל גוי ואומה ולשון בזה הבין כי הכל היה בשביל ישראל כנ"ל ובהבינו זאת מאס ברע ובחר בטוב ובקדושה

ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא וכו' ופירש"י ע"י שליח כי בפשוט אי אפשר לפרש לכך פירש"י ז"ל ע"י שליח ואפשר עוד לפרש ויאמר אל משה אני היינו הש"י ב"ה שנקרא אני כמו שכתוב כי אני אני הוא אמר למשה חותנך יתרו בא אליך

ויחד יתרו על כל הטובה וכו' אשר הצילו מיד מצרים ויש לדקדק דהו"ל למיכתב אשר הצילם וכו' והנראה לומר כך עפ"י מאחז"ל גלו למצרים שכינה עמהם וכו' ואם כן יש לומר דקאי אשר הצילו על השכינה כביכול עוד נראה עפ"י מאחז"ל ג' היה באותה עצה יתרו איוב ובלעם וכו' יתרו שברח זכה וישבו בניו בלשכת הגזית וא"כ י"ל הפשט דקאי אשר הצילו על יתרו שהש"י הציל אותו שברח מהם. עוד י"ל יתרו על שם מותרות היינו משים עצמו כשרים וזה משמח א"ע תמיד בטובת ישראל

עתה ידעתי כי גדול וכו' כי בדבר אשר זדו עליהם ופירש"י עתה ידעתי מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר ע"כ והנה מאין יצא לרש"י זה והנראה דקשה דהוה למיכתב עתה יודע אני כי גדול וכו' מה ידעתי דמשמע לשעבר והנה איתא במדרש ועתה פן ישלח ידו וכו' מלמד שפתח פתח של תשובה ושמעתי ממורי היינו שהלשון ועתה מרומז על תשובה היינו אף שעד הנה לא הייתי כהוגן רק מעתה והנה י"ל כך דידוע שיתרו לא הניח עבודה זרה שלא עבדה והיינו שעבד עד שבא על האמת שאין בה ממש וכן הי' בכל ע"ז שעבדה ואח"כ נודע לו בבירור ששקר הוא והניחה והנה כשבא יתרו אצל משה רבינו ונקשר במדת אמת וביותר שנתוודע לו מאלקות אזי התחרט על העבר שלא עבד את הבורא וביותר שנתחרט ונתקשר במדת אמת נתוודע לו שמה שהי' מכירו לשעבר הוא' אמת ונמצא הפי' כך עתה היינו ע"י התשובה ידעתי כי גדול ה' וכו' היינו אני רואה שידעתי מקדם ושוב לא יהי' סתירה על הידיעה שמקדם אדרבא נתוסף האמונה ע"י הנסים ונפלאות שראה יתרו ונתקשר במשה

והודעת להם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון ויש לדקדק למה לא נאמר הדרך אשר ילכו בה כמו שנאמר והמעשה אשר יעשון ונ"ל עפ"י שאיתא אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ולהבין כשאדם רוצה לעבוד הבורא ב"ה צריך לילך לצדיק והוא יורה לו את הדרך אשר ילך בו איך שילמוד לשמה ויתפלל ויעשה כל המעשי' בדחילו ורחימו אבל כשאינו הולך להצדיק אז אינו יודע מאומה אעפ"י שלומד תמיד ומתפלל ועושה כל המצות אבל אינו יודע לעשותם באהבה וביראה ולא פרחת לעילא כנודע אמנם אעפ"י כשמדבק בצדיק מחויב הוא בעצמו ללמוד בהתמדה ולהתפלל בכוונה גדולה