ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות לו

פרשת בא

ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וכו' ולמען תספר באזני וכו' וידעת וכו' ויבוא משה ואהרן וכו' עד מתי מאנת לענות מפני שלח עמי ויעבדוני הנה רבו בכאן הדקדוקי' א' מה שמקשה בזוהר לכתוב לך אל פרעה עוד יש דיקדוק ששמעתי למען תספר וכו' וידעת הלא המספר יודע ולכתוב וידעו עוד קשה לי דיקדוק עד מתי מאנת לענות מפני הלא השם כיבד את לב פרעה ובעז"ה נ"ל כך דהנה בפרשה זו כתיב דבר נא באזני העם וישאלו איש כו' ויתן ד' את חן כו' ובפרשה דלקמן כתיב והי' נתן את חן העם בעיני מצרים וכו' וינצלו את מצרים לכאורה צריך להבין למה נשתנה הלשון דכאן כתיב ויתן ולקמן כתיב וד' נתן וגם תיבת וינצלו את מצרים צריך ביאור אמת בגמרא דרשו חז"ל עשאום כמצודה כו' כמצולה וכו' והנראה כך דבזה"ק מביא שהקשה ר' אלעזר את ר' שמעון לענין מה הביא הקב"ה את ישראל בגלות מצרים והיינו לענין מה גלות ולענין מה במצרים והשיב ר' שמעון שר' אלעזר ידרוש על זה ודרש סודות וכפי הנגלה הוא כך שהי' ישראל במדרגה גדולה עליונה תיכף מאת שבא א"א והוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד י"ב שבטים וכו' ונתפשט הקדושה עליה' ורצה השי"ת שלא יפלו ישראל ממדרגת' לכך הביאם למצרים שהיו שונאים המצרים את ישראל מאוד הן אנשי מצרים הן נשי מצריים והיו ישראל מרוחקים מהם בלתי שום קרבות ולא היו מזיקים לישראל כי לא נפלו מקדושתם כלל ובתוך כך שלם עון האמורי ועלו ממצרים ובאו לארץ ישראל עיי"ש והנה לכאורה קשה שישראל שאלו ממצרים כלי כסף וכו' הלא שאלה הדרא ובאמת לא החזירו להם אך לא קשה כיון שהש"י צוה שישאלו הנה הש"י אומר לי הכסף ולי הזהב והאמת שהכל שלו וכרצונו כן הוא ומצינו לומר עוד בעה"ש שעשו ישראל כדין כי איתא בחושן משפט שהשואל כלי בטובתו היינו שאומר השאילני כנדבת לבך שלא כדרך המשאילין כי אם כפי נדבת לבך ורצונך אזי אינו צריך להחזיר החפץ ומשתמש בו לעול' והנה באמת שהמצרים היו שונאים לישראל יותר מכל האומות כפי דברי ר' אלעזר ב"ר שמעון הנ"ל וא"כ לא הוה שום הוה אמינא שישאלו להם ואפי' שוה פרוטה ומה ששאלו הי' כי הש"י נתן חן לישראל בעיני המצרים ונדב לבם שישאלו והי' שלא כדרך המשאילין כי לפי דרך המשאילין לא הי' משאילים כלל רק שהשם נתן בלבם שישאלו ברוב נדבת לבם וכפי מאחז"ל כשהיו ישראל מבקש כלי א' היו מצרי אומר עול שנים כי הש"י נתן כל כך נדבת לב בלבם ולפ"ז שפיר עשו ישראל שלא החזירו להם וה' משתמשי' בהם לעולם ולפ"ז נראה לומר הפשט כך וד' נתן את חן העם וכו' וישאילום והיינו שהשם נדב לבם שישאלו והי' שלא כדרך המשאילין וכנ"ל ולכך וינצלו את מצרים שריקו אותם כמו שמפרש התרגום והיינו שלא החזירו להם מה ששאלו כלי כסף וכו' עוד נראה לומר כי על תיבת וישאילום שהוא לכאורה מיותר דרשו בגמרא שהשאילו בעל כרחם א"ד בעל כרחם דמצרים וא"ד בע"כ דישראל משום משוי ואפשר לומר דמצינו שכלי שנשתמש בו גוי צריך טבילה כדאיתא גבי כלי מדין והנה ישראל לא רצו להשאיל מהם כ"כ כי הי' קשה להם כי רוח טומאה ששור' על כלי של גוי זה הי' לישראל משוי ובאמת זה הי' אם הי' משאילים בפשוט אבל האמת שהמצרי' לא היו משאילים בפשוט רק שהש"י נתן חן א"כ היה זה הקדושה שורה על כל הכלים ג"כ וינצלו את מצרים היינו שהפשיטו כח הטומאה בנקל והנה לכאור' צריך לעיין על מה שכתוב שלח עמי ויעבדוני הנה תיבת שלח נקוד בפתח תחת השין והלמד ועל מה לא כתוב שלח בשבא תחת השין כמו ציווי אחר ומצינו כמה פעמים בתורה הקדושה בענין זה שלח עמי הכל בנקוד פתח תחת השין והנראה בעה"י דהנה בדבר ה' שמים נעשו וכו' ואם הי' אומר הש"י בדרך צווי שלח היינו בניקוד שב"א תחת השין אזי תיכף הי' פרעה מוכרח לשלח והנה הבורא ב"ה רצה להתעולל במצרים ולעשות אותות ומופתים והכל באמת וביושר לכך אמר הש"י ב"ה לשון שלח בניקוד פתח תחת השין שהוא מקור שהמשמעות שיתגלגל הדבר שישלח את ישראל כמו בשלח פרעה והנה בעזרת השם נראה לי שמה שאמר הש"י ב"ה וישאלו ממצרים כלי כסף וכו' זה הדיבור עשה חן להעם בעיני מצרים כי הש"י יהיה שמו הגדול מבורך לעול' ולעולמי עולמי' הכל יכול והנה מצינו בגמרא גבי ד' עלו לפרדס וכו' שאחר שמע שובו בנים שובבים חוץ מאחר והי' סבור שאין לו תקוה ר"ל ובאמת אם הי' נכנע לפני הבורא ב"ה והש"י אוהב הכנעת האד' כמו שמצינו גבי אחאב יען כי נכנע אחאב וכו' ונתבטל הגזירה על אחאב כי ע"י הכנעה נדבק בהבורא ב"ה ואף אם נגזר איזה ענין רע נתבטל נמצא נוכל לפרש הפסוקי' כך ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה ופירש"י ז"ל והתרה בו ולכאור' מנין לרש"י זה רק שרש"י הי' קשה לו ג"כ הול"ל לך אל פרעה ותיבת בא מרמז בא אתרה או בו אתר' עוד נראה לתרץ דלכך כתיב תיבת בא כי ביאה מרמז על הקדוש'