ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות לד

אני מצוה להוציאם בדרך העלמה הוא לקיי' הבטחה ואחרי כן יצאו ברכוש וגדול וזה א"א רק באופן הזה דו"ק

ויקח משה את אשתו כו' וישב ארצה מצרים ויקח את מטה האלקים בידו פירש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה ובפ' שאח"כ ויאמר ה' כו' ראה כל המופתים אשר שמתי בידך כתב רש"י ואל תתמה על אשר כתיב שמתי לשון עבר שכן משמעו כשתדבר עמו כבר שמתי בידך ויש לפרש דהנה למעלה כתב ואת המטה הזה תקח בידך כו' והמטה הזה ניתן לו מן השמים אך המטה שעשה אהרן המופתים לפני פרעה והכה בו את היאור הוא מטה של משה שהי' לו מכבר ונתנו לאהרן ועל המטה אלקים הי' נכתב דצ"ך עד"ש כו' והנה כשאמר לו הש"י והמטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות הניח אותו מטה אצל הר האלקים והדר כתיב וישב משה אל יתר חותנו ולפ"ז אין צריך לפרש אין מוקדם ומאוחר בתורה כפירש"י רק וישב ארצה מצרי' וכשבא להר האלקים לקח מטה האלקים שהניח אותו שם כנ"ל ולפ"ז יתכן שפיר שאמר לו הש"י ראה כל המופתי' אשר שמתי בידך כי במטה האלקים הפעיל הקב"ה שיעשה בו כל האותות והמכות ודו"ק היטיב

למה הרעותה לעם הזה וכו' ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך וכו' ויאמר ה' אל משה עתה תראה וכו' כי ביד חזקה ישלחם וכו' כבר נתקשו כל מפרשי התורה היתכן אשר משה עבד ד' ידבר כן להשי"ת ועוד מה זה דיקדק בשמך והלא הי' די באמרו ומאז באתי לדבר אל פרעה גם מה זה כפל הלשון ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם אך נראה כוונת הכתוב באמרו ומאז באתי לדבר בשמך דיקדק בשמך אשר כל הכעס של הרשע הזה בעבור הזכרת שמך הרע לעם הזה ועל זה השיב השי"ת למשה עתה תראה כי ביד חזקה ישלחם מארצו הכוונה כי דרך הס"א והקליפה קודם שברת היא מתגברת עד למאוד כמאמר הכתוב לפני שבר גאון וזהו כוונת שמירת הכ"ג למאוד בליל י"כ מחמת כי ביום זה הכ"ג במדרגה גדולה מאוד והרשעה כלה כעשן תכלה ואזי היא מתגברת מאוד ולזה צריך שמירה יתירה וזהו כוונת הכתוב עתה תראה כי ביד חזקה ישלחם ר"ל כאשר יהי' פרעה ביד חזקה ויעז פנים מאוד זה הסימן כי ישלחם ויגרשם מארצו ככתוב לפני שבר גאון ודו"ק

פרשת וארא

וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם עיין במפרשים שנתחבטו בביאור הכתוב וי"ל דבר זה מבואר שתכלית הטוב בזה העולם הוא השלום כמאמרם ל"מ כו' מחזיק ברכה אלא השלום וכן פירש"י בפ' בחקותי אם אין שלום אין כלום וכן רבים והנה מצינו שאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב אף שהש"י השפיע להם כל הטוב מ"מ השלום הי' חסר מהם כי כל ימיהם היו בגרות וכן פירש"י ביקש יעקב לישב בשלוה כו' ובזה י"ל מקרא קודש שלפנינו וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ר"ל שיש די באלהותי להשפיע כל הטוב לכל ברי' ואעפ"כ ושמי ה' לא נודעתי להם ר"ל שמי הוי' גימטריא שלום כי השלום הי' נעדר מהם ואעפ"כ לא הרהרו אחרי מדותי וכמו שפירש"י על פסוק וגם הקימותי את בריתי אתם כו' לתת להם את ארץ מגוריהם אשר גרו בה כל ימיהם הי' בירות ולא הרהרו כלום ואתה אמרת תיכף למה הרעות

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם האי וגם אינו מובן דודאי מי ישמע אלא הוא יתברך לבדו בכל קראנו אליו אך י"ל דהנה כתיב בפ' שמות ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה דהנה באמת בני ישראל הי' במצרים במדרגה פחותה ובאמת תחילת צעקתם הי' רק מחמת צער ושעבוד גופם בחומר ובלבני' אך בתוך זעקתם התיישבו בשכלם למה זה צועקים על עבודת וקושי השעבוד של גופם הלא גם הנשמות הם בשיעבוד גדול ויותר יש לזעוק על רוחניות השעבוד והגלות של הקדושה ואז התחילו לזעוק בלבם על שעבוד הנשמות ועל ביטול עבודת השם וז"ש ויזעקו ותעל שועתם מן העבודה ושוב התחכמו יותר והבינו בשכלם שגם זה לא טובה שע"י שיעבוד וגלות של פרעה יתעוררו א"ע לשוב בתשובה גם זה לא נאה לזרע ישראל שהתעוררת תשובתם לבוא ע"י הרשע כמו פרעה שהוא יקריב את לבם לאביהם שבשמים והתחילו לצעוק ולהתחרט על הצעקה הקודמת וזה לא הי' גלוי מחשבתם ולבם הנשבר כ"א לפניו יתברך שהוא בוחן לבבות ויודע מחשבות אדם וז"ש וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל לפני גלוי אנקת ישראל אשר צועקים על זה אשר מצרי' מעבידי' אותם ר"ל שמצרים יהי' הגורמי' לקרב ולעורר את ישראל לעבודתו ית"ש ועי"ז יחזרו בתשובה וזה מאד הי' צר להם לכן אזכור את בריתי ר"ל ראוי להם שאזכור זכרון הברית הדביקות הגדולה שהי' ביני לאבותיהם הק' ואותו הברית אזכור ואשפיע להם ואגאל אותם

וגם אני שמעתי את כו' אשר מצרים מעבידים אותם כו' הנה יש לדקדק דהוי לי' לכתוב