ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות יג
Likkutei Maharil (Bereshit Shemot) 13 · ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות · free full Hebrew text
Open in the reader →ועי"ז נפתח שערי שמחה בעולם ובא חדוה ותענוג לכל העולמות עליונים ותחתונים והנה יצחק אבינו הסתכל בזה המדרגה אשר הצדיק יוכל להביא שמחה לעולם ע"י קישור וקירוב הכנס"י אל ההשגחה עליונה אבל והוא יושב בארץ הנגב ע"ד דמצינו בבת כלב שאמרה לאביה ארץ הנגב נתתני ר"ל שהוא מנוגב מכל ר"ל שיצחק הסתכל בעצמו שהוא עדיין מנוגב מזה הבחי' ובאמת צריך הצדיק לקרב בחי' התחתונה להשגחה עליונה והוא גילת התחתית לגילת העלית
או י"ל דהוא יושב לשון נסתר דקאי על הקב"ה שהוא יושב בסתר ונעלה מכל יושב בארץ הנגב ר"ל שע"י הצדיק המקרב ומקשר כנ"ל עם השגחה עליונה עי"ז מביא הבורא למדת החסד שהוא נגבה בחי' דרום הרוצה להחכים ידרים שהחסד הוא ענף החכמה שעל ידי החדוה גורם שהוא יתברך מתנהג בחסד ומשפיע טובות לעולם
ויצא יצחק לשוח בשדה ר"ל שיצא יצחק מבחינה הנ"ל לשוח בשדה ר"ל ע"ד שאחז"ל אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ויעקב קראו בית והנה יצחק הסתכל בחורבן הבית מקדש וחורבן של ישראל ציון שדה תחרש וז"ש לשוח בשדה ר"ל הסתכל בבחי' של חורבן הבית לפנות ערב לפנות ולבער את הערב המרומז לדינים ר"ל שרצה להשתיק ולהכרית שלא יהיה על זרע ישראל שום שליטת החיצונים וקטרוג ודין ח"ו וישא עיניו וירא והנה גמלים באים ר"ל שהסתכל כל גמול הטוב שיבוא לישראל עי"ז אשר אף שהם בגולה בין החומות ויש להם שפע מעט מן המעט אעפ"כ עובדים את הש"י ושומרי' התורה והמצות ועי"ז צפון רב טוב לבית ישראל והקב"ה יגמול להם כמעשיהם עשיהם ותשא רבקה את עיני' ר"ל שכינת עוזנו המכונה בשם רבקה ותרא את יצחק ר"ל הוא מסתכלת בזה הבחי' של יצחק והיא לא נייחא בזה שישראל יסבלו עול הגלות אף שיהיה להם גמול טוב אח"כ ותפול מעל הגמל ר"ל מזה הבחי' של הגמול אשר ימשך מהגלות ותאמר מי האיש הלזה ההולך לקראתנו בשדה ר"ל מי זה הצדיק אשר הולך בזה הבחי' של השדה ר"ל חורבן הבית והגלות באמת יש כמה צדיקים אשר רצונם בזה שעי"ז יקרבו ישראל א"ע להבורא ויהי' להם גמול טוב ויאמר הוא אדוני ר"ל זה הבחי' של אדוני ר"ל מדת יצחק הוא מדת גבורה ותקח הצעיף ותתכס ר"ל ששכינת עוזנו רוא' שהכנס"י הוא בגלות אז הוא מתלבשת בכמה לבושים ומשתתפת עמנו בגלותא כי בכל מקום שגלו ישראל גלה שכינה עמהם אף שאינו בהתגלות אבל הוא באתכסייא ואי"ה בזמן הגאולה אז ונגלה כבוד ה' ותפשוט את עצמה מכל הלבושין ותתגלה מלכותו עלינו ויקוים הכתוב ולא יכנף עוד מוריכם והיה עינינו רואות כו' אכי"ר
ואלה תולדות יצחק בן אברהם יבואר עפ"י שכתבו המקובלים דיצחק קודם עקידתו לא הי' לו כח המוליד והנה קודם עקדה לא כתיב רק פ"א אברהם והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם כו' ואחר העקדה כתיב ויקר' אליו כו' ויאמר אליו אברהם אברהם כו' ואז נעשה מסטרא דדכורא וזה פי' הכתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם ר"ל בעת שנעשה בחי' בן אברהם אברהם היינו עקדה זו הוליד את יצחק ר"ל שנתהוה בו כח המוליד כנ"ל
או יבואר בדרך הפשוט לולא פי' חז"ל דהנה יצחק הי' לו ב' בנים א' צדיק ואחד רשע והיינו שיעקב בא מפאת יצחק שהי' צדיק בן צדיק כמו שפירש"י ז"ל ועשו הי' מסטרא דרבקה וכן באברהם יצחק הי' מסטרא דאברהם וישמעאל מצד הגר וזה פי' הכתוב ואלה תולדת יצחק ר"ל מהתולדות של יצחק שהיה אחד צדיק ואחד רשע מוכח דאברהם הוליד את יצחק דאם כדעת ליצני הדור שמאבימלך נתעברה א"כ מדוע הי' אחד צדיק ואחד רשע והבן היטב
א"י דהנה מה הי' דעת ליצני הדור ששהתה כ"כ עם אברהם ולא ילדה הא המה ראו שיצתה חוץ לטבע מה שהולידה ל' שנים וג"כ קשה מה אהני לי' שצר קלסתר כו' הא מבואר מדברי המחקרים דאשה שמזנה מ"מ הולד דומה בצורתו לבעלה מפני שבעת זנות מחשבתה על בעלה ונראה דהנה אנו אומרים יוצר אור ובורא חושך להוציא מלב המינים דמי שברא כו' וזה הי' דעת הליצני הדור האיך אפשר שאברהם שהי' מדתו חסד הוליד את יצחק שמדתו היא גבורה והנה מבואר בזה"ק דמאן דהוא בחי' חסד פניו חיוורן ומי שהוא בחי' גבורה פניו סומקן כמו עשו אדמוני וזה פי' הכתוב אברהם הוליד כו' ר"ל שצר קלסתר פניו היינו שהי' פניו מעידות שהוא מסיטרא דחסד או מהתולדות הי' מוכח היינו מיעקב שהי' מדתו חסד דומה לאברהם וזה תשובה לליצני הדור וזה מ"ש בפ' ויצא אלהי אברהם אביך וביצחק לא נאמר אביך והבן
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק דהנה אף שלפי ראות עינינו בתורתנו הקדושה ובספרי חכמי האמת מצינו דמדת אברהם הוא אהבה וחסד שהי' מדתו תמיד לקרב כל בני אדם אל עבודת הבורא ולגמול חסד עמהם בגופו ובממונו והוא הי' מרכבה לימין ופתח שערי חסד בעולם אבל ביצחק אבינו מצינו בתורה שהי' מדתו עזה וגבורה להודיע ולפרסם בעולם אלקותו יתברך ע"י שכר ועונש לירא ולפחד מפניו יתברך ולא נשא פנים לשום בן אדם בעולם כמו שמצינו בתורה שלא חלק כבוד אף למלכות כמו שאמר מדוע באת' אלי