קיצור ראשית חכמה פב

ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור, וכאשר יסתכל האדם במה שביארנו יתלהב לבו לאהוב את הבורא שחמל עליו וצמצם בו האורות העליונים מלובשים בתפילין של עור ובהניח האדם תפילין הוא אדם שלם דומה ליוצרו כמ"ש בתקון (דף פ"ו) ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו' ע"ש ותראה מעלת המניח תפילין שהוא דומה ליוצרו ומבואר במאמר קצת כוונת התפילין, ואגב מבואר שהרצועה שאנו כורכים באצבע היא הטבעת הקדושין שהזכר נותן לה ולפיכך אין ראוי לכרוך הרצועה על האצבע עד שיניח תפילין של ראש שהוא סוד הזכר שאם עדיין לא בא הזכר קדושין מהיכן, וכן היה אומר מורי ע"ה שכריכת זו שבאצבע צריך שתהיה מעומד שהזכר המקדש את האשה מקדש אותה מעומד שהקדושין הם מעלמא דדכורא ודרכו מעומד והכריכות צריכות שיהיו ג' כדפי' בר"מ בפ' פנחס דף רכ"ח, עוד במעלת המניח תפילין וציצית האריכו בזוהר פ' קדושים דף פ"א ואמר שהמניח תפילין וציצית הוא א' דומה ליוצרו וכיון שהוא דומה ליוצרו הנה יש התיחסות וקורבה להב"ה שישרה עליו אבל אם אינו דומה ליוצרו מה התיחסות להקב"ה עמו וע"ש באורך ותראה מבואר דלא שארי הב"ה אלא באחד דהיינו אחר שיתוקן האדם בתפילין וציצית שאז הוא אחד א"כ בעת שהאדם הוא עוסק בתורה או בתפילה שאז הוא רוצה שה' ב"ה ישרה עמו ואם הוא פגום וחסר כלי ותכשיטי הקדושה ממנו אין הקב"ה שורה עליו כש"א חז"ל לעיל ומאן דפגים לא אקרי אחד ואפשר שזו היא ברכת התפילין באומר אשר קדשנו במצותיו לפי הפשט כי כיון שאדם רוצה לידבק בו יתברך ראוי שקודם יתקדש במצותיו ובזה תהיה הכנה לשרות כל הקדושה העליונה: בענין כוונת הנחת תפילין האריכו בזוהר ובתיקונים ואמר צריך להושיט זרועו כשמניח תפילין של יד כדי לקבל כ"י ולקשור הרצועות עם זרוע ימין כדי לחבק לה לכ"י וזהו שכתוב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, וכאשר יניח תפילין של ראש יקום מעומד כנגד עולם הזכר, ובהניחו תפילין של יד