קיצור ראשית חכמה מז

עוד צריך להסתיר מעשיו ולא לגלותם כדפי' בזוהר נח (דף סד) שכל העושה דבריו בסתר הברכה שורה עליו וכן המסתיר מעשיו הטובים מבני אדם שכרו שיהי' נסתר מבעלי הדין שהקב"ה חופה עליו שלבוש החסד שהוא נק' אלוה כדי שלא יכירו בו בעלי הדין והמפרסם עצמו שהוא מתענה נענש ואמר בירושלמי צירא דתרעא דגיהנם קבוע באודני' למי שמפרסם מעשיו: גם תקון גדול לשב שישתדל לקיים השבת בהכניסתו כראוי ובשמירת השבת עצמו כי כל הימים יונקים מיום השבת

טוב להזהר ג"כ בדברים שהובאו בתעניות המאריכין ימיו של אדם ששאלו תלמידיו את רבי זירא במה הארכת ימים א"ל מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא קראתי לחבירי בחניכתו וא"ל בחכינתי עכ"ל, ופי' התוס' דוקא לגנאי אבל לשבח מותר: עוד יש כמה דברים לאריכות ימים נאמרו במסכת מגילה פ"ג גם ראוי ליזהר במדת אמת שסגולתו לאריכות ימים כדפי' בשה"ק: גם בהיות השב חלוש בתעניתו בפרט אם הוא ת"ח ואינו יכול לעיין יקרא באותן השעות מילי דאגדתא שהם מושכין את הלב ולא ישב בטל כי היושב בטל מדברי תורה נקרא לץ, וכאשר ישתדל השב לקיים כל הדברים האלו מן השמים יסייעוהו בלי ספק ובזה נכלל זה הפרק

פרק ז פ' זה יהיה בביאור כמה דברים שאדם נכשל בהם והם עבירות שאדם דש בעקביו וצריך השב ליזהר כדי שתהיה תשובתו מקובלת: הדבר הראשון שצריך ליזהר הוא מביטול ד"ת שעונש ביטול תורה הוא גדול כי לא נחרב הבית כ"א על ביטול דברי תורה כמוש"ה על עזבם את תורתי, וכל העוסק בתורה ומקיימה כאלו קבלו מהר סיני, ומי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הוא בכלל דבר ה' בזה ובתקונים (דף צ') אז"ל ווי להון לבני נשא