קיצור ראשית חכמה לו

דמים שנאמר צדק ילין בה ועתה מרצחים

כתב ר"ת בספר הישר שביום התענית צריך ליזהר מן הכעס מפני שהמרה גוברת כי כשהאדם רעב הוא כעם ואם יכעס מוטב לו שלא יתענה ויהיה שבע וטוב לב לבריות שלא יתקוטט וכתוב הן לריב ומצה תצימו וגו' והראשונים שהיו מתענים לא היו אוכלים כי אם פת במלח ושותים מים

פרק ה ראינו לבאר בפ' זה מהדברים הצריכים אל הצום והדברים שיחשוב בהם השב כדי שיצום בלב טוב ובנפש חפצה ויבכה מלב ומנפש על עונותיו כדי לקיים הפסוק בצום ובכי ומספד בלי ספק שכאשר יחשוב השב במה שביארנו בשער היראה במציאות העין כמה רעה גורם לו ולנפשו ולכל העולם ואפי' בעולמות העליונים נוגע הפגם בודאי שיתחרט חרטה גמורה על כל עונותיו ויראה בעין שכלו כמה מעשים יעשה כדי לרצות את אדון הכל שהכעיס במעשיו הרעים וימשיל אלו חטא למלך ב"ו והוא חייב ראשו למלך כמה היה צריך לו עד שירצוהו ואלו יאמרו לו עשה כך וכך תענית ותן ממונך כך וכך כל אשר יש לו יתן בעד חייו כ"ש וק"ו מי שחטא לפני ממ"ה הקב"ה, וראה כמה תעניות יעשה האדם כשבנו חולה ובכיות ותחנונים כ"ש שיש לו לעשות בעשותו דבר עבירה שהיא אובד טובה נפש לעולמים, עוד ימשול משל אחר אלו היה בו מכה גדולה אשר נתפשט בכל האבר עד שיאמרו הרופאים אלו תתפשט המכה ותגיע ללב ימות ואז מצוים לחתוך האבר ההוא כדי להחיות שאר האיברים שחיותם תלו בלב, והנה בלי ספק שהחולה אז הוא בצער גדול וצועק אוי אבוי ואין מרחם לו וכל שיעשו לו בענין הרפואה לחתוך בשר הרע ולשים רטיות אע"פ שיהיו קשים הכל רחמים וחסד לו להחיות את נפשו כן השב ידמה ערך זה ממש לענין הסיגוף ויראה שהוא הכרח לו כדי להתם ממנו זוהמת יצרו להכניעו להביא את נפשו לדרך הטוב אע"פ שיצטער יקבל הצער ההוא בפנים שמחות ולא יבעוט ביסורין שאם יתענה יום א' ויצטער