קיצור ראשית חכמה לה

חלבו ודמו ומתכפר לו זה אדום וזה לבן. מה השושן שהוא אדום ולבן אין צומקין אותו לחזור כלו לבן אלא באש כך הקרבן אין צומקין אותי לחזור כלו לבן אלא באש. ועכשיו מי שיושב בתענית ומקריב חלבו ודמו אינו נצמק להיות כלו לבן אלא באש. דא"ר יהודה מתוך תעניתו של אדם מחלישין איבריו וגובר עליו האש ובאותה שעה צריך להקריב חלבו ודמו באותו האש והוא הנקרא מזבח כפרה והיינו ר"א כד הוה יתיב בתעניתא היה מצלי ואמר גלוי וידוע וכו' נמצא באדם שהוא מקריב בתעניתו החלב והדם והאש והריח שעולה הוא מזבח כפרה ולפיכך תקנו התפלה במקום הקרבן ובלבד שיתכוין למה שאמרנו והמסתכל בדברי רשב"י בפ' תרומה המתחיל תלת שליטין אינון לעילא וכו', יראה בענין הדעת היות התענית ממש כקרבן סוד אשה ריח ניחוח לה' ולכן צריך ליזהר ביום התענית מכל חטא ועון שלא יהא קרבנו נדחה. וידין מהדברים הפוסלים הקרבן שאחד מהם המחשבה גס יפסלו לתענית אם יהרהר בעבירה וכן שאר דברים הפוסלים בקרבן יפסלו בתענית, ולכן צרין עזיבה החטא שלא יהא טובל ושרץ בידו, כי אם יהיה שרץ בידו של אדם אפילו טובל במי שלוח או במי בראשית אין לו טהרה עולמית. השליכו מידו מיד טהור. והכונה שצריך שהלב יהי' כמו הידים שמשל כי' השרץ שיהיה נקי מלחשוב בעשות עבירה. וצריך לפשפש ולחפש במעשיו ובפרט בתענית צבור ועזיבת החטא ונתינת הצדקה כמי שאמר הנביא ישעיהו ע"ה הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו פתח חרצובות רשע התר אגודות מוטה, הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו וגו' מה כתיב בתריה אז תקרא וה' יענה. וכן פירשו במס' תענית שביום התענית צריך עד חצי היום לפשפש במעשיו קודם לתורה ולתפלה. וכן פי בזוהר פ' ויחי (דף רפ"ח) בפסוק ויסב חזקיהו פניו אל הקיר שאין להתפלל על החטא עד שישים כל מגמת פניו לתקן עונו, ובענין הצדקה אמרו בסנהדרין אמר ר' אליעזר כל תענית שמלינן בה צדקה כאלו שופך