קיצור ראשית חכמה שמ

את אשר יביאו ושתהא אשה משכמת ואופה ושיהיו נועלין אה החנוית סמוך למנחה קטנה דהיינו קודם ט' שעות ומחצה כדי שיהא פנאי ביום להתחדש לקריאת כלה בקריאת הפרשה שמו"ת בטבילה וברחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין וחלוף שמלותיו. הרחמן יתן חלקנו עם שומרי שבת כהלכתן אמן כן יהי רצון

התיקון הראשון שלא יוציא אדם מרשות היחיד לרשות הרבים לפי שרשות יחיד היא השכינה רחבו ד' ד"ל ד' אותיות השם גבהו י' בצרוף השורש עם המלוי כך יו"ד ה"א וא"ו ה"א וישראל מטלטלים ברה"י שהוא מיוחד לבנין דקוב"ה ושכינתיה דעיילי בלא בר ואסור לטלטל ברה"ר שהם נחש אשת זנונים ובעלה סמאל אל אחר והוא חללה ובטלה חלול שבת

תקון ב' לעשות עירוב הוא סוד קו האמצעי שבו מטלטלים מבית לבית שם ה"א עליונה ה"א תחתונה ועליהם נאמר את שבתותי תשמרו וסודו ע"ב רי"ו דוד מלכא מתחבר באבהן

תקון ג' להקביל פני שבת אחרי שרחץ פניו ורגליו במים חמין דוגמת השפע היוצא מחי העולמים שהוא מקבל מחסד וגבורה לפיכך מימיו חמין ואחרי שקשט עצמו ג"כ בכסות נקיה יאמר בואי כלה בואי כלה לכבוד ה"א עליונה ה"א תחתונה בסוד הוה גביר לאחיך כי וא"ו בין שתי ההי"ן הוא יושב אהלים והאדם דוגמא לזעיר דכתיב ביה וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו דא חקל תפוחין קדישין וצריך להקביל פניה בשמחה ובשירות ותשבחות ובנפש שביעה בבגדים לבנים ויכוון לקבל תוספות נפש רוח ונשמה. ויש בהקבלת פני שבת דוגמא קצת לגאולה העתידה שיאמר לה הקב"ה לכ"י התנערי מעפר קומי שבי ירושלים רמז לעלייתה מן העפר שהיא עשיה וכתיב קמו בניה ויאשרוה אלו ישראל אז בעלה ויהללה דא קוב"ה

תקון ד' לקדש על היין בע' תיבות ל"ה תיבות בויכולו ול"ה תיבות בקידוש וכן עולה ויכולו כיין וצריך לומר סברי