קיצור ראשית חכמה לא

שבשמים וכיון שהאדם חוטא בעונו מגביר הקליפה ומעבה המחיצה ועושה אותה כמחיצה של ברזל ע"ד הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבור העגלה חטאה ואין תקנה עד שישבר הקליפה ע"י צום ובכי ומספד כמו שיתבאר באופן שישבר רוחו ואיבריו לפני ה' ואין דרך לשבירת כל איבריו וגופו ורוחו אלא ע"י סיגוף התענית שחלבו ודמו שהם עיקר כל האיברים מתמעטים ומסתגפים וכמו שע"י אכילה ושתיה נתגאה כחו וכסה המוץ והתבן שהוא חשך על עור העליון מנשמתו וניצץ השכינה ג"כ שנתלבש בחשך ההוא כך יסגף עצמו בלי אכילה כדי להכניע עצמו ולברור האור מהחשך ובפרט ת"ח צריכין להתענות כדי להכניע גופם כי אין הנשמה מאירה עד שיכנע הגוף וכחותיו וכמ"ש בזוהר פ' תולדות (דף ק"מ ע"ש) ולכן צריך להתענות כדי להגביר כח הנשמה להחליש את החומר ואת תענוגיו כי שבירת התענוגים כענין שבירת קליפה האגוז הקשה

בלילה שלאחר התענית יזהר שלא ימלא בטנו בשר ויין בענין שיתגאה לבו ויצא שכרו בהפסדו וצריך בעל תשובה להתרחק מהם ובפרט מהיין וכמו שאמרו בזוהר פ' מקץ (דף ר"ב) כי היצה"ר שולט באתרא דגסותא דרוחא אשתכח ולכן צריך להתרחק מתענוגים כדי שלא יבא רוחו להתגאות עליו והרבה מבעלי התורה שבדורינו סומכין שלא להתענות מהא דאמרינן אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא א"ר ירמיה אמר ריש לקיש אין ת"ח רשאין לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים ובמקום אחר אמר ריש לקיש נקרא חסיד וממימרת ריש לקיש זו אחרונה מסתייעם כדי שלא להתענות וכדפי' רש"י ע"ה שממעט במלאכת שמים חלש הוא ואינו יכול ללמד וכיון שהוא חלש ואינו יכול ללמוד נקרא לא מצי לצעורה נפשי' ונקרא חוטא. ומימרת ר"ל דקאמר נקרא חסיד צריך לאוקמיה לפי דעתייהו בדמצי לצעורי נפשי' או בשאינו ת"ח כדי שלא יחלוק ר"ל מדידיה לדידיה. ואין מכל זה סיוע למי שחטא שלא יתענה ושיספיק לו התורה לכפרת עונותיו שמי שחטא אפי' הוא ת"ח אין