קיצור ראשית חכמה שו

עליהם שאמר אח"כ אז ישיר וגו', מתנאי הנאמן והבוטח להיות נאמן בעבודתו לבורא כיתד התקוע במקום נאמן שלא תמוט ומי שהוא נאמן בדבריו ובמצותיו ותורותיו מתקשר בחסד וצדיק כאחד כענין ושמר ה' אלהיך את הברית ואת החסד וסוד אמן הוא בצדיק בסוד יאהדונה"י. השמח כבר ביארנו שמתוך הבטחון והאמונה תבא השמחה כי העבד הבוטח באדונו ומאמין שישלם לו שכר עבודתו כפלי כפלים יעבוד בשמחה והוא שמח בכל מקום שיגזור עליו וכן הוא סובל כל דבר בין טוב בין רע כי הסובל הוא חפשי מדאגות העולם כי הסובל יסתפק במיעוט מאשר יש לו כי יאמר די לי במה שגזר לי הש"י ועתה הבט וראה כי השמחה כוללת את הכל כי כל הדואג על העוה"ז אין לו מנוחה כל ימיו כי תמיד הוא חושב להרויח הממון ולא יסתפק לו במה שחלק לו האל ית' ולכן כל השמח בחלקו הוא עשיר אפי' אם הוא עני כי הוא ישמח בהשם כי הוא נחלתו וכתיב ה' מנת חלקי, והמדה הזאת אינה אלא בנפשות הצדיקים שהם בנועם שלם בענין עבודתם ובשמחה גדולה בפרישות כמ"ש שמחו בה' וגילו צדיקים, לכן ישים כל אדם שמחתו טל התורה ובעת שיעשה המצות ישמח בלבו של שזכה להיות עבד למלך עליון אשר בני מעלה משתחוים לו וכן אמר דהע"ה שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב וכל העושה מצוה בשמחה יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שמצטר עליו וזוכה שישרה עליו רוח הקודש ולבו שמח ומתמלא אהבת הש"י ונפשו קשורה בגילה ומגלין לו רזים וחדושים. במדת השמחה תלוים מצות עשה שיצדיק על כל מאורעות שנאמר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך ואם אחר שעשה אדם תשובה ולא יבא ענינו בטיב כאשר בתחלה אז מצות עשה שיחשוב בלבו כי לטובתו נהפך ענינו לרעה כי קודם שעשה תשובה הי' הש"י משלם שכר מצוה כדי לטורדו מן העוה"ב וכל זה תלוי במדת השמחה מי שהוא שמח בחלקו שחלק אליו הש"י: