קיצור ראשית חכמה כח

גיהנם שהוא תמידי יום ולילה לא ישבות צער הנשמה עד שתטהר. וכן הקב"ה בעוה"ז נפרע מן הצדיקים ומיסרין בשבט יסורין מעט כדי שלא ירדו לגיהנם ולא כן לרשעים שאם ייסרו אותן בייסורין יוסיפו פשע על פשע, ולכן למי שהקב"ה אוהבו מייסרו מעט מעט. יש שני מיני יסורין הא' הם מצד החסד והם נקראים יסורין של אהבה שפורע ממנו מעט מעט והם יסורין שאין בהם ביטול תורה ותפלה, ויש יסורים שאינם של אהבה והם אותם שיש בהם ביטול תורה ותפלה שנשפע הדין עליו כלו ביחד והוא דומה בקצת לאשו של גיהנם המטהר את הנשמה בפעם א' בלי לתת ריוח והנפשה בנתים נמצא ב' בחינות אלו הם ב' בחינות שיש במדות או כללות החסד בגבורה או גבורה בחסד ומה שהוא כללות הגבורה בחסד הם יסורין של אהבה שהחסד הוא הגובר והדין נשפע מעט מעט ומה שהוא כללות החסד בגבורה והגבורה היא הגוברת הם יסורין שאינם של אהבה אבל לעולם אין יסורין שלא ישתתף שם צד החסד לטהר וללבן כדפי' ממשל האם הרוחצת את בנה וכן כתיב אם רחץ אדנ"י את צואת בנות ציון ודקדק בזה השם שכתוב באל"ף דלי"ת ותמצא טוב טעם, נמצא כי כל המקבל עליו יסורין נעשה מרכבה לחסד כי החסד שהוא כהן נקרא איש טהור וזה כי ביסורין מטהר נשמתו ומקרבה אל החסד ומטעם זה יקרא היושב בתענית חסיד כי ע"י הרתחת חלבו ודמו המתמעט ע"י אש התענית הוא מטהר נפש ומלבנת ומקרבה אל החסד וה"ה שמקבלו עליו מעט מעט שהרי בלילה הוא אוכל וניזון משפע החסד שמשם נשפע המאכל, וכן כל יסורין שיקבל עליו האדם שלא יהיה בהם ביטול ת"ת ביטול תפלה כמו למעט במאכלו או לשבת בתענית כך שעות ביום כמו שהיה עושה ר' יוחנן שהיה אומר אהא בתענית עד שאבא לבית עד דנחסיל פרקי עד דנחסיל פרשתי, וכיוצא בזה הן יסורין של אהבה שעושה הוא בעצמו מה שראוי שיעשה הקב"ה בו מצד האהבה, אמנם יצדק בחינה זו בקבלת היסורין עליו מצד האהבה אם לא חטא כ"כ שאין עונשו לרדת לגיהנם