קיצור ראשית חכמה רסב

כי עד עתה הוא מתדבק באור קטן שהיא הנפש והיא אהבה זוטא ובבוקר מתדבק באהבה רבה ואומר עד דיתער צפרא הוא קדירותא דצפרא כי צריך לעסוק בתורה עד אור היום כדי לקשר מדת לילה ביום וזהו שאמר אשחרך לשון שחר כי אז הוא מתחיל להתעורר אור החסד ואז מקבלין מתנות מהמלך ואע"פ שתלה אהבה זו בלילה וראוי הוא שתהיה בכל עת גם ביום אלא הענין הוא מציאות החשק האוהב כבר קדם לו ביום האהבה אלא שבלילה יגבר עליו האהבה יותר ויאמר בלבו מתי יבא הלילה שאקום לעשות רצון יוצרי ואשלים מה שאני חייב מאהבתו ית'

הקם בחצות לילה כדי ללמוד זהו הנקרא עובד מאהבה מפני שאין לך אוהב גדול להקב"ה מזה כי מבעל תאות הגוף האוהב השינה והתענוג מפני אהבת קונו שהוא הוא אהבת נפשו ואע"פ שמצטער הוא יסבול צער בעבור אהבת קונו והוא מקיים מצות ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצרך ביצ"ט וביצה"ר, כי הכנעת היצר הוא אהבה שלימה וראוי שיקרא עבד ה' שעובד את ה' ולא לגופו, אבל מי שאינו קם שרוצה לישן לתת מנוחה לגופו הוא עבד יצרו וגופו ולא עבד נפשו ויוצרו וכלל זה לכל עבודה התלויה באהבה שבזמן שאדם מכניעו ליצרו ומצטער בעבור עבודת ה' נקרא אוהב את השם ואינו נקרא אוהב יצרו ואם אינו מכניע יצרו נקרא עבד יצרו נמצא האהבה מפתח לקיים כל התורה, עוד יקנה האדם מדת האהבה בקומו בחצות בחושבו בחסד הגדול שהטיב עמו הבורא שהחזיר נשמתו לגופו והחייהו מהשינה שהוא א' מששים במיתה ואלו ידמה האדם שהוא מת יום א' כמה יחוייב האהבה לבורא שכ"כ הטיב עמו וכמה ישנו על מטתם ולא קמו צריך שבהקיצו נשמתו ילהב נפשו באהבת הבורא שהחזיר לו נשמתו וכאשר יעור משנתו יתעורר באהבת הבורא שהחייהו ויחשוב שכך עתיד להחיותו בתחיית המתים, עוד ביאר לנו תורתנו הקדושה דרך קניית האהבה כיצד תהיה באומרו ואהבת את ה' אלהיך בכל