קיצור ראשית חכמה רנה

העליונה נשמה לכל הנשמות ולכן בהיות דבק במחשבת לבו הוא דבק בפנימיות וגורם שהמחשבה תתפשט בתוך המדות וע"י תתפשט א"ס וכ"ע ונעשה כל המדות א' אבל אם הלב אינו שם נמצא הדברים כגוף בלא נשמה והם כמו כלים נשברים שאין בהם תוכיות, עוד שם הרשב"י א"ר יהודה ובוזי יקלו מאן דלא ידע לאוקיר שמא דמארי ולא אתכוון באמן דתנינן גדול העונה אמן יותר מן המברך. וע"ש עונשו של מי שאינו מכוון בברכות לענות אמן וכלל היוצא מכלל המאמר בין שיהיה הכוונה לענות אמן ע"ד הפשוט בין שיהיה ע"ד הסוד שהוא היותר נראה, צריך ליזהר שלא לדבר בחזרת ש"ץ י"ח ברכות מפני שהם ברכות סמוכות זו לזו ואם ידבר בעניניו יטריד דעתו ולא יוכל לכוון באמן ופי' לפי הפשט וכן כל ברכה וברכה משאר הברכות לא ישיח מתחלת הברכות עד סופו כדי שיכוון באמן כראוי ומלבד זה צריך ליזהר בחזרת ש"ץ י"ח ברכות שהוא פגם גדול. עוד מענין כבוד ה' אע"פ שלא נזכר כבוד הוא לקום לענות אמן יהא שמיה רבא וברכו וזה נתבאר בירושלמי קום כי דבר ה' אליך מכאן א"ר אלעזר כד ענו אמן יהא שמיה רבא וכל דבר שבקדושה בעי למיקם ארגלוי עכ"ל. עוד מענין כבוד אזהרה לכותב את השם שיכוון בו כראוי והרבה החמיר הרשב"י ע"ה בפ' אחרי מות (דף ס"ה) בזה הענין, עוד מענין כבוד ה' מ"ש הרשב"י שישראל שאינו קם לעסוק בתורה מחצות לילה ואילך הוא מבטל כבוד ה' ונקרא נזוף. עוד ליזהר שלא לדבר שיחת חול בב"ה, ועוד יש בחינה אחרת והוא מש"ה זובח תודה יכבדנני ואז"ל הזובח יצרו ומתודה כאלו כבדו להקב"ה בב' עולמות. עוד נמצא בחינה אחרת והוא מש"ה על כן באורים כבדו את ה' והוא להדליק נרות בבתי כנסיות בשבת ובי"ט כי הם חביבים לפניו ית' ואמר במדרש שעובד אדום נתברך בשביל שכבד הארון שהיה מדליק נר א' שחרית נר א' ערבית, עוד נמצא בחינה אחרת והוא בענין הצדקה אמר שהע"ה ומכבדו חונן אביון והטעם כי העניים והאביונים