קיצור ראשית חכמה רכה

איש את רעהו כמנהגו במחילתו להם בעשקם אותו אך יציל העשוק ויעזור להוציאו מיד העושק, ויורה לבני אדם עבודת האל ויוכיחם ויכלימם ויצום על דיני הטוב ויזהירם על הרע בידו ובלשונו, עיין בזוהר פרשת ויחי (דף רל"ט)

עוד כתב שיסתפק לו מסבות המזון מה שיזדמן ומה שימצא מאשר תהיה נפשו נבזה ונקלה בעיניו ולחנוך אותה לעמוד מתאותה הגופנית ולפנות לפרוע טובות הבורא על גודל טובותיו ורוב חסדו עליו כמ"ש דוד המלך ע"ה דרך מצותיך ארוץ ושיהיה לו מעט דברים וקולי נמוך ומעט שחוק ומעט שבועה בשם אפי' על האמת ולא יעבור על לשונו כזב ולא ישב בסוד משחקים ולא ישמח במה ששמחים עמי הארץ מתענוגי העולם מכניעה ושפלות לא מצד גדולה והתנשא, וכאשר יזכור האדם גלות השכינה כי אשר בעונותינו היא גולה כאמור ובפשע וכו' שולחה' אמכם ועונותינו האריכו קצנו ראוי שיכנע באמתית ולא יכנס בלבו שמחה על כל הפגם בעונותיו. ואמר בתיקונים (דף ל"ו) ובענין הגלות קב"ה ושכינתיה שבגלות קב"ה ושכינתיה מתלבשים בי' כתרין תתאין ע"ש ותראה בפי' שעונותינו גורמים שיתלבש קוב"ה ושכינתיה בי' קליפין ועז"א כי עונותיכם היו מבדילים וכן בדד ישב, ואותה הקליפה שגרם בעונו להתלבש קוב"ה שם היא תפרע ממנו כמבואר במאמר, א"כ איך ישמח בהיותו יודע כמה חטא וכמה מחיצות על מחיצות גרם שיתלבשו קוב"ה ושכינתי' וזהו סבת אריכות הגלות, וע"ז אז"ל שאין ישראל נגאלין אלא מתוך תשובה כדי שישתברו הקליפות, ולכן ראוי לאדם שידמה לקונו כמ"ש דיו לעבד להיות כרבו וכמו שבגלות אבינו מצטער בצערנו שג' בכל צרתם לו צר, כן ראוי לאדם להצטער וכמו שהוא בוכה כדכתיב במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ואז"ל מקום יש לו להקב"ה שבו בוכה מסתרים שמו כן ראוי שיבכה, וכמו שמיום שחרב ב"ה אין שחוק לפניו כך אין ראוי שימלא פיו שחוק, וכן כאשר יחשב שבעונותיו הפריד קול מדבור שבגלות היא אומרת