קיצור ראשית חכמה רכב

מצפונו נגד מראהו ותנועותיו שקולות ונכונות ושוות הולכות ע"ד הכניעה והשפלות לאלהי ית' ולבני אדם כפי התחלקות מעלותם וכפי הטוב לו מהם לתורתו ולעולמו, ואז"ל שלחו מתם איזו בן העוה"ב ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף ונפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. וכן מתנאי השפלות שיהי' מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום כי אין לך שפל רות יותר מרודף שלום וחשוב בדעתך איך הוא רודף שלום אם אינו שפל רוח הא כיצד אם אדם מקללהו אמר לו שלום עליך, אדם מריב עמו ושותק ועוד אם רבו שנים הוא משפיל רוחו והולך אצל זה ומרצהו על זה וכן לזה, עוד תחת סוג כניעה זו שכאשר ישב בין בני אדם יבחר לעצמו השפל שבמקומות דכתיב כי טוב אמר לך עלה הנה משפילך לפני נדיב כי לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו: עוד מסוג בחינה זו שיהיה האדם מקטין את עסקיו כמו שדרשו בב"ר למה נקרא שמו יקטן שהיה מקטין עצמו ואת עסקיו ומה זכה להעמיד י"ג משפחות, ומה אם הקטן שמקטין את עסקיו כך גדול שמקטין את עסקיו עאכ"ו ובמעלת המקטין עצמו עיין בזוהר פ' שלח לך (דף קס"ח) ע"ש. עוד מתנאי הענוה לקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ולהקדים בשלום כל אדם ואם ידבר עם חבירו לא ידבר בפנים זועפות אלא בפנים שוחקות. וכן אל יחשוב מלדבר ולהשיב מל ראשון אפי' שיהיה קטן שבקטנים. עוד מתנאי הענוה כתב בח"ה שהוא עשות הטוב לבני אדם ודבר טוב להם ולדונם לזכות לא יספר בגנותם ושימחול להם מה שידברו ויספרו בגנותו ואם אינם ראוים לכך, ולא ימסור דין על חביריו כי הוא נענש תחלה והטעם לזה שמעתי ממורי ע"ה כי אין ראוי לעורר דין למעלה כי המלך ראוי שיהיה לעולם ברצון טוב עם הכל והמוסר דין מעיר קטיגוריא ודין למעלה והמלך כועס לעשות הדין ולכך נפרעין מן הצועק תחלה מפני שהוא מתעורר הדין שהיה שוקט, ואז"ל ולא עלתה טל מטתי