קיצור ראשית חכמה ריג

אזניו מהדברים הנעשים לו או הנאמרים לו להכעיסו ולא ישגיח בהם כלל, אבל ישתדל אחר העיקר ר"ל אחר מעלות האומרם או העושה אותם אם יראה שהאומרם או העושה אותם הוא כסיל ובער מיד תתקרר דעתו ורתיחת כעסו, ואם הוא חכם ומשכיל כמו כן תתקרר רתיחת כעסו, כי אם הוא כסיל יחשוב עליו ויאמר שוטה הוא זה בלא דעת ודבריו לא בהשכל ואין דבריו אלא צפצוף כצפצוף העופות או כנביחת הכלב, ועל החכם יחשוב ויבין כי לתועלתו ולטובתו אומר לו ויקבל ממנו דבריו וישמח בהם ואין לו להסתכל בדברים הנאמרים לו ולא במעשים הנעשים להכעיסו רק במעלת האומרם או העושם. אמנם אם הדברים או המעשים בלתי הגונים וראוים אם באו מצדו שאמרם או עשאם ויבא משכיל או סכל חכם או כסיל ויזכירם לו אין לו להסתכל אל המזכירים רק אל המעשים הואיל והוא מכיר שהם אמת שאמרם או שעשאם ויבא לו תועלת גדולה כי יתקן מדותיו. עוד אשמיעך עצה טובה להקל את הכעס ולעצור אותו הוא שכאשר יהיה לך משא ומתן עם אדם לא טוב יהיה מוסכם בלבך הסכמה שלימה לסבול ממנו כל מיני עלבון בדבור ובמעשה כי אשר ימתין האדם מחבירו שיעלבהו בדבור ובמעשה לא יבא לו פתאום ולא יכעוס כן יעשה עד שינצל ממנו אחר כן יברח ממנו כמשור מועד בחדש ניסן, ובזה יהיו חייך חיים טובים עכ"ל, עוד מהדברים המביאים את האדם לידי הכנעה וביטול הכעס הוא כאשר יחשוב בחליפתו בבא אליו המות מהרה והפסק מאוויו ותקותו וצורת עומדו בקברות, והב' הוא כאשר יעבור על לב האדם מה שהוא חייב מעבודת האלהות על רוב חסדיו עליו וגודל טובו והתעלמותו אליו מן המצות השמעיות והשכליות וקצורו בהם והפסק טענותיו ואמתלאותיו יום החשבון וחרטתו במעמד הגמול יכנע וישבר רוחו כמ"ש כי הנה יום בא בוער כתנור וכו' ומי מכלכל את יום בואו. וענין בחינות אלו יתבארו בזוהר פ' מקץ (דף ר"א), וכאשר יתן האדם אל לבו שר כועס