קיצור ראשית חכמה כא

היה שכל היוצא למלחמות בית דוד גט כריתות היה כותב לאשתו והנה בענין תשובת דהע"ה מבואר בדברי רז"ל וכן בספר תהלים אמרו ז"ל בסנהדרין ו' חדשים נצטרע דוד שנאמר השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני ע"ש (ילקוט שמואל קס"ה דף כ"ו ע"א) ועוד אמרו על הפ' אלה דברי דוד האחרונים אמר לפניו רבש"ע כשם שמחלת לי עונותי הראשונים כך מחול לי על עונותי האחרונים, ד"א כ"ב שנה נסתלקה רוח הקדש מדהע"ה ובכל יום ויום היה הוריד כוס של דמעות ואוכל פתו באפר שנא' כי אפר כלחם אכלתי עוד בתנא דבי אליהו אז"ל י"ג שנה שכב דוד חולה ומוטל במטה ושבעה כרים היו מחליפים בכל יום מתחתיו מרוב ארס שהיה מסה מגופו הה"ד ארשי אמסה אלה י"ג שנה של יסורין בשביל מעשה שעשה בבת שבע וכל שונאי היו אומרים מתי ימות ואבד שמו וכששמע כן נתן נפשו בתפלה ובתחנונים ובקש רחמים מלפני הקב"ה ואמר רבון העולמים העמידני בשביל בית המקדש שמסר לי שמואל הנביא ע"ה ובבקשה ממך חזקני ואמצנו והקימנו והורידני ממטה זו לשלום ואשלים לה' גמולתי בענין בהמ"ק מיד שמע הקב"ה את תפלתו וקם ממטתו שנ' ויקם דוד המלך על רגליו והוכן עמידת האדם אם לא ברגליו מהו על רגליו מלמד שנתרפא ועמד בריא עכ"ל

עוד צריך בעל התשובה שינהג נזיפה בעצמו לפחות שעה א' ביום כמו שמצינו שעשה דהע"ה וכן פי' בזוהר (משפטים ק"ו ע"ב) על פסוק ודוד עולה במעלה הזיתים ומ"ש תלמוד עוד ד"א שצריך לבעל תשובה והוא שיהיה שומע חרפתו ואינו משיב כענין דוד והטעם כי אותו המחרפו הוא שליח מלמעלה לחרפו וצריך לקבל את הדין בסבר פנים יפות כי הנה דוד לא היו בו אותן החרופים שאמר לו שמעי בן גרא ומ"מ שתק וקבל כ"ש מי שחטא הרבה שאפשר שיהיו בו כל מה שיאמרו הוא אמת בערך הפגם העליון שפגם וכן ביארו עוד לקמיה (משפטים זוהר ק"ח) שתיקון השכינה הוא לב נשבר ונדכה ובענין העצבון והמרירות זובח את הדין כי