קיצור ראשית חכמה רב

הרי אבד כל מה שעשה ולריק יגע כדפי' ואין לדבר סוף שיקנה בו קדושה עד שיקנה בו מדת הענוה בשלימותה בתנאים שיתבארו בה. ור"ת כתוב בספר הישר שהחכמים כאשר יכנסו לתשובה ישבעו שבועה חמורה שלא יכעסו והאריך בזה, ואני אומר שתהיה השבועה שלא יכעוס אלא על דבר שהותר לכעוס כגון על הרשע ועל התלמידים, ואם יכעוס בדברים אחרים יקנוס עצמו בקנס ידוע שיצטער בו ולא יתיר שבועתו לקיים מה שנ' נשבע להרע ולא ימיר וינהוג בזה שנה או שנתים עד שיקנה בו מדת הענוה, טוב לאדם לעלות לו זכרון קצר על עונשי הכעס והגאוה ומעלות הענוה שיקרא אותם בכל יום המצאה זו נכונה ג"כ כי מי הוא הפתי שירצה להפסיד הפסד מרובה בשביל הרווחה מועטת אלא שבשעת הכעס שוכח כל העונשים וכל המעלות שיפסיד וכאשר יתמיד בקריאת הלימוד יביאהו לידי מעשה ויהיה זריז ונזהר, ואם תעיין במדרש רבה על פסוק ועשו ארון עצי שטים תראה סיוע למה שכתבתי בשם מורי ע"ה כי אם יאמר לאדם למה לא עשית סגופים ותעניות יאמר שלא הוה בו כח ואין הקב"ה בא בטרחות עם בריותיו אבל אם יאמר לו למה כעסת ודחית ממך מורא שמים מה ישיב לבוראו הלא יצרו הרע צריך להתגבר עליו ויש ביכולת האדם להתגבר עליו בלי שום סיגוף, אלא שישים על לבו ויקבל עליו שלא יהיה קפדן ויעבור על מדותיו כי מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו' כי היראה היא עמך כ"כ אינך צריך לבקש אחרים בחסרון כים וכיוצא בדברים שחוץ ממך. ועוד יש הכרח לתוכחת מורי ע"ה בפסוקי הנביאים והכתובים הא' מה שכתב הנביא בקשו צדק בקשו ענוה, ועוד יחשוב במ"ש דהע"ה נבזה בעיניו נמאס כי מן הידוע הוא שאם יהיה נבזה בעיני עצמו ויחשוב שהוא נמאס לא ישיב על חרפתו ונמאס הוא שיחשוב בגריעות ופחותות נפשו שהוא נמאס בעיני הבורא ממעשיו הרעים ועוד שיחשוב במיאוסו בחייו ובמותו אם מצד הרמה ובכנים שבראשו בחיים כי ז"ל