קיצור מחברת הקודש תט

מהר"ן זלה"ה תשרי עולה אמרת"י עולם חסד יבנה לפי האומר בתשרי נברא העולם וכן עולה יכבו"ש עונות ישראל וכן עולה וחסד"י מאתך לא ימוש, ר"ל אעפ"י שבתשרי אני דן את כל העולם מ"מ אני רב חסד ומטה כלפי חסד. וכן עולה פזר נתן לאביונים ר"ל בתשרי מזונותיו של אדם קצובין כמה יפזר באותה שנה. וכן עולה ויד"ע כי בקרב ישראל אני ר"ל אעפ"י שכל המקטריגים באים על ישראל בתשרי מ"מ בקרב ישראל אני ואיני מסתלק מהם לעולם וכן תשרי עולה י"ג פ' ע"ב לכן צריך לעורר י"ג מדות הרחמים שהם מי אל כמוך שיש בהם י"ג פ' ע"ב כדי להמתיק מצולת יום כנודע

היום הרת עולם. הנה רז"ל נחלקו אם בתשרי נברא העולם אם בניסן. איך יחלקו בזה המחלוקת במציאות. ואיך יצדק. אלו ואלו דברי אלהי"ם חיים. ותירץ בזה כי יש עיבור ולידה. ומא"ח ומא"ח. כי בתשרי היה העיבור וכן תשרי אותיות ראשי' ובניסן הי' הלידה שצריך נסים לצאת מן הבטן בעת הלידה וכן ניסן לשון נס וכן היתה הגאולה בניסן. וידוע שכל יציאת מצרים הוזכרה בלשון לידה שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, וכן אמר כאן היום הרת עולם לשון הריון ולא אמר נברא העולם נכי בתשרי הי' הריון וכאן מדבר על האדם ואעפ"י שאמר עולם. ועולם עצמו בכ"ה באלול נברא ומן האדם יובן לעולם ונקרא אדם עולם לשון העלם לפי שהנשמה מתעלמת בתוכו נמצא שגוף אדם נקרא עולם וזשארז"ל וכי הולך האדם לבית עולמו כי כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו והוא הלבוש שנעשה לו במצותיו אשר סגל בעוה"ז שהוא נקרא עולם כי גם שם הנשמה מתעלמת בעוה"ב כמו שמתעלמת בגוף בעוה"ז וכן הגוף בעוה"ז הוא כמו מלבוש לנשמה לכן כל אחד ואחד נותנים לו את שלו אשר תיקן לעצמו, וזהו מ"ש לר"א בן פדת כשהקיז דם ולא הי' לו אלא שום אחד ונתעלף וא"ל הקב"ה ואם תרצה ואחריב את העולם וקשה וכי כל שאר הצדיקים שבעולם שהיו אז באותו הדור מה תהא עליהם אם יחריב את העולם בשביל ר"א. אלא העולם שאמר היה על גופו של ר"א שימות אז וישוב לעוה"ז ולכן אמר שמא יצא במזל עשיר, שאם הי' מחריב העולם כולו כפשוטו היה בורא אותו במזל טוב אלא בהיותו מתגלגל אז היה עדיין ספק, ומתשרי שהוא עיבור עד ניסן יש ז' חדשים והיולדת לז' חדשים יולדת למקוטעין אף שלא נשלם כל חודש הז' והעובר גדל באלו הז' חדשים בבטן אמו ע"י שבעה כוכבי לכת כי הוא ית' מסר העולם בידם שהם מערכת השמים. ועם זה יתורץ תירוץ אחד לקושיית המינין שאמר נעשה בלשון רבים כי אל המערכת דיבר שהם המגדלים ב"א בחדשו ולכן אמר נעשה. א"נ תירוץ אחר כמו שאמרו רז"ל עם נשמותיהן של צדיקים נמלך וזה להיות בריאת עולם חובה עליו כמשארז"ל נוח לאדם שלא נברא ואין חבין לאדם שלא מדעתו לכן נמלך עמהם תחלה ואמר נעשה מדעתכם וברשותכם. והנה הוא ית' כדי שיעסקו בתורה נתן להם אחר ו' ימים יום שבת לעסוק בו בתורה. ובחדשים בחודש הז' שהוא תשרי ר"ה וי"כ וסוכות והוא מלא מצות ותורה. ובשנים שנה ז' שנת השמטה שאין בה זרע וקציר. ואחר ד' שמיטות שנת היובל וכיוצא בזה, ודי בזה

בכל ימי תשובה יש לומר אב הרחמן שהוא ז"א אך במוסף יש לומר אב הרחמים כי אז עולים עד אבא ואבא נק' אב כל הרחמים, וכוונת ברכה זו לפי שבר"ה אז הוא דין גלגול נשמות לחזור לעולם. לכן נזכר בברכת תחיית המתים. כי גם זה בכלל ת"ה הוא. זוכר יצוריו לחיים ברחמים. שהם הנשמות הנקראים יצוריו ולזה לא אמר זוכר אותנו כמ"ש זכרנו לחיים אלא זוכר יצוריו סתם. וז"ס פוקד כל יצורי קדם מי לא נפקד כהיום הזה. והנה ע"י גלגול נשמות אלו אנו מאמינים כי כן יהיה לעתיד לבא תחיית המתים כי הכל דוגמא אחת. ולזה אנו סומכין זוכר יצוריו לחיים ברחמים ונאמן אתה להחיות מתים. ולפי שברכה זו נקראת גבורות לכן