קיצור מחברת הקודש שפו

אתה צריך לכוין בב' שמות ב"ן קנ"א מיסוד לאה וב"ן קנ"א מיסוד רחל שהם סוד הנהי"מ שעולים כמנין את"ה. ה'. צריך לכוין שהוא זעיר כלומר ת"ת דיסוד אבא על ידי אלהינ"ו דהיינו בינה. מל"ך צריך לכוין דאז כשבאים לו המוחין נעשה הזעיר מלך ואז משפיע בנוקביה שהיא נקראת עול"ם מלא כמ"ש לעיל. שעש"ה צריך לכוין בסוד שעש"ע כלומר ש"ע ראשון הוא עשר פעמים ל"ז שהם י"פ מילוי ס"ג שהוא ההכל של מילוי ס"ג. והש"ע השני הם ב' שמות א"ל במילוי שהם בנ"ה דאימא שהם הנה"י כמו שתדע בסוד ואל גוים ארי"ם נס"י עם הכולל בגי' ש"ע שהם הב' א"ל במילוים עולים ש"ע. וכשיאמר לאבותינ"ו יכוין בחג"ת זעיר כלומר שנכנסו נה"י דאימא בתוך חג"ת זעיר

בימים ההם שהם הימים שבאימא דהיינו תנהי"מ דאימא. ובזמ"ן הזה היינו זעיר שנק' זמן. הז"ה עולה טו"ב. וטוב היינו יסוד והוא בעולם הבריאה. וכשיברך הברכה שלישית ויאמר שהחיינ"ו יכוין באימא שממנה החיים שנק' אלהי' חיים. שהחיינו ר"ל שה' שהיא התנהי"מ דאימא והם סוד ד' אהי"ה שעולים פ"ד וכן עולים חיינ"ו. וקיימנ"ו יכוין שהם רי"ו שכן עולה קיימנ"ו שהם המוחין לזעיר. והגיענ"ו לזמן הזה דהיינו לחג"ת שלו ומשם לנוק' כמ"ש היינו ביסוד שלה. ואלו הג' שהחיינו וקיימנו והגיענו הם סוד הו' הויו"ת שביסוד דזעיר שהם ס"ג ע"ב ס"ג מ"ה. והשלשה אחרים קס"א קס"א קמ"ג*) וכל א' מאלו הו' שמות יש בו כ"ח אותיות דאהי"ה עם הכולל הרי ו"פ כ"ח שהם ג"פ נ"ו והם הג' נ"ו של שהחיינ"ו וקיימנ"ו והגיענ"ו לזמן. וצריך לכוין בו' הויו"ת שביסוד זעיר שבאים לו הג' אהי"ה מנה"י דאימא. והג' הויו"ת מנה"י דאבא שהם מלובשים בנה"י דאימא. וכשיאמר והגיענ"ו יכוין שהגי"ע עולים פ"ח הע"ח הם הג' הויו"ת שאמרנו שעולים ע"ח והי' של הגיענו עם ב' כוללים הם כנגד י"ב אותיות של ג' *) ובס' מחברת קודש כתוב קס"א קנ"א קמ"ג. הויות. עכמ"כ בכתב יד מהר"ן שפירא ז"ל

טעם הסכמת המן לגזור גזירה על ישראל באדר יותר מבשאר חדשים. מפני כי י"ב חדשים הם נגד י"ב צירופי הוי"ה והחודש הזה צירופו. הוה"י בהיפוך. אשר הוא סוד הדין לכן הזכיר המן השם בהיפוך, זה איננו שוה לי ס"ת הוה"י. ואסתר רצתה להמשיך את הרחמים והזכירה הוי"ה ביושר. יבא המלך והמן היום ר"ת יהו"ה. והקב"ה הסכים עם אסתר בבחי' א' רחמים לישראל ועם המן לבחי' א' דין להמן נגוף ורפוא נגוף להמן ורפוא לישראל. כי כלתה אליו הרעה. ס"ת יהו"ה רחמים ביושר כי ראה' כי' כלתה' אליו' ס"ת היה"ו שהוא דין וגם הוא ביושר ואם תדקדק בב' תיבות כי' ראה' ס"ת י"ה לומר כי בשיתוף ב' שמות אלו י"ה ו"ה נפעל הכל כנודע מפסוק אם עונות תשמר י"ה אדנ"י מי יעמוד והבן זה. פורים סוד הוד ולזה יש במגילה הרבה ווין גם העמוד שהוא בחי' וי"ו לרמוז להוד שהוא בחי' וי"ו. ודע כי נ"ד פעמים נאמר המן במגילה וכן יש נ"ד אותיות בעשרת בני המן שהתפללו האבות על מפלתן ונענה אברהם בין הבתרים שנאמר לו דן אנכי של מצרים שהוא סימן לד' גליות כנודע ומתוך התשובה אנו יודעין מה היה תפלתן יצחק לא התפלל נגד המן להדי' דכתיב ויאהב יצחק את כו' אמנם יעקב כפל בקשתו דומיא דכי טוב שלא נאמר ביום שני ונכפל ביום ג'. ואף כאן כתיב הצילני 'נא 'מיד אחי. מי"ד גי' ד"ן. ור"ת המן נגד המן ובניו. ודוד רגל ד' כלול מכולם אמר אזי ג"פ ביומא דפוריא

מהר"ן זללה"ה נלע"ד לפרש ההפרש בין פורים לשאר ימות השנה כי דת של תורה אכילה מרובה משתיה. והוא בזמן שמוחין דאו"א נכנסין לתוך ז"א ואז אבא הנקרא תורה הוא גובר בז"א ומוחין דאבא רמוזים באכילה לכן דת של תורה שאכילה היא מרובה משתיה. אבל בפורים שנכנסין מוחין דאו"א בנוקבא ואז המוחין דבינה הם גוברים בתוך הנוק' לכן בפורים השתיה מרובה מאכילה והבן זה. טעם אחר נלע"ד