כתבי קודש נז

אמירה כמסירה גם הכא הועיל ואגב חיבת נשואין גמר ומקנה א"כ הוי כמו מסירה ממש ונקרא מעשה ולא אתי דיבור ומבטל מעשה, ולפ"ז יש לתרץ מה דקשה אמאי דאמרינן פ"פ מצאתי דנאמן להפסידה כתובתה משים חזקה א"א טורח בסעודה דילמא כל כוונתו בסעודה כדי להפסידה כתובתה דהא משעת ארוסה נתחייב, אך לפי הנ"ל ניחא דלא הוי קנין דעיקר חיובא לא הוי רק משעת חיבת נשואין ואם כוונתו הוי להפסידה יוכל לגרשה תיכף ממילא לא הוי חיבת נשואין דכל כוונתו לגרשה וממילא לא משעובד לה כלל ודו"ק

והנה מה דפסקינן דמחילה לא מהני בכתובה ב' טעמים בדבר א' דאמרינן דמשטה בו דמדוע לא נתנה בחזרה שטר כתובה, ובזה מתורץ קושיא על הרמב"ם י"ל דפסק דמחילה לא מהני בכתובה מסוגיא דחובלת דאמרינן דלבעלה ודאי מחלה דשם איירי דימכרה ויתנה הכתובה נחבל ול"ש טעם הנ"ל דמשטה ע"י עכבת כתובה והו"ל ליתן טעם דמחילה ל"מ ק בכותבת התקבלתי דהחיוב הוא בשטר המחילה בע"פ ולא אתי דיבור ומבטל עשה, וא"ל דאיך יכול למחול בשטר קיי"ל ש"ד ושטר אינו אלא לראי' אבל יקר החיוב לא נעשה ע"י השטר ולא קרי מעשה אבל הכא לא סמכה דעתה לא כתובה ולא יגמר המעשה רק ע"י כתובה אבל עיקר התועלת דהתקבלתי א משום הודאה ואיך מועיל במיגו מחילה וכאן ל"ש דמחלה לא מהני, אך כמ"ש התוס' לשיטת הרמב"ם ז"ל דאכתי יכול להמציא דתקח ממנו המעות ותחזירם לו במתנה וא"כ גם הכא ניחא דנאמנת התקבלתי במיגו ודו"ק

הב"ש הביא הד"מ דאין כותבין מטלטלין אגב בכתובה וכ"ש בתוס' כתובה אבל בנדוניא כותבין דמדוע יגרע משאר בע"ח, ולכאורה צ"ע לפי מה דקיי"ל בע"ח מאוחר מה שקדם וגבה לא גבה וכ' תוס' דלא אמרינן משום דתפס מיני' לא הוי גבייתו שוה כלל רק המוקדם טורף ממנו דלא עדיף מליקח, לפי"ז היכא דיש לו למאוחר שיעבוד מטלטלי אגב קרקע ולמוקדם אין לו והלוה מכר המטלטלין להנושה המאוחר בא לקחת המטלטלין מן הלוקח כיון דיש לו שעובד אגב יש לעיין אם למפרע גובה א"כ הבע"ח מאוחר שקדם וגבה י"ל דמשעת הלואה שלו הוא והוי כלא מכרו דהא טורף למפרע משעת הלואה ואם לא הוי מכר הוי כמיני' גובה ויכול הבע"ח הא' לטרוף מיני' דאלים שיעבודא דידי' ממאוחר, אך ז"א דבע"ח הב' יכול לומר לבע"ח הראשון אי שתקית שפיר ואי לאו אהדרינהו ללוקח כסברת הרא"ש ז"ל הגם דלא ירויח בחזור' מ"מ יכול לומר כך, א"כ הדין דאין כותבין אגב בכתובה תמוה הוא דהא כאן דתגבה מהלוקח על הנדוניא היא בעצמה תטרוף מטלטלין על הכתובה דכתובה מוקדמת דעדיין מארוסה נתחייב לה הכתובה וכיון דטורפת מטלטלין מהלוקח ואמרינן למפרע הוא גובה א"כ הוי כלא מכר כלל ותתפוס עבור הכתובה המוקדמת כנ"ל וכאן לא שייך אי שתקית ודו"ק היטב כי נכון הוא. סליק חידושים יקרים מהרב הקדוש היהודי ז"ל מפרשיסחא.