כתבי קודש נב

ע"מ שילוה לו תיכף וא"כ אף בהלואה לא הלוה עד לאח"ז מ"מ כיון דניתן לכתוב מזמן ראשון לא מפסל השטר לגמרי ולפי"ז מתורץ קושיא הנ"ל שאם אמר הלוה כתבו ותני אותו לידו בזה אף הרמ"ה מודה שהוא פסול כיון דלא ניתן לכתוב מזמן ראשון דהא חזינן שלא רצה הלוה ללות מיד כיון שציוה להו שיתנו לו וא"כ לא ניתן לכתוב וגס הרמ"ה מודה דפסול ודו"ק

(סי' מ"ה) יש מי שאומר שאם השטר מסיים באמצע השיטה והניחו אותו השיטה ועוד אחרת והתחילו לחתום בו שיטה שלישית פסול שיכול לכתוב באותו חצי שיטה מה שירצה ויחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה עיי"ש, והביא הש"ך ז"ל (ס"ק ט"ו) דברי הב"ח שכתב וז"ל היינו דוקא לדינא דש"ס דלא כתיבנא בכל השטרות שריר וקיים אבל לדידן דכתבינן בכל השטרות שריר וקיים כשר, וכתב הש"ך ז"ל דלא כיון יפה דהא אפי' לדידן חיישינן שיכתוב בחצי שיטה מאי דבעי ויכתוב ש"ו ויניח שיטה חלק והיכא שיש שיטה חלק כתב המחבר (סימן מ"ד ס"ט) דמלמדין עיי"ש

ונראה דהב"ח כיון יפה שהמחבר כתב לעיל (סימן זה סעיף ו') דאם הרחיקו שני שיטין השטר פסול וכתב הסמ"ע (סעי' י"ג) דהטעם שמא יגוז לי' ויעשה שטר חדש וכ' הש"ך (ס"ק י"ב) דא"צ לזה דאף אם לא יגוז יכול לכתוב מאי דבעי ויכתוב ש"ו ויניח שיטה חלק, ולמדין מתרי ש"ו היכא שיש שיטה חלק עיי"ש, ותי' התומים דהנה קשה למה באמת עשו שיהא פסול ולא עשו תקנה שלא יהא נלמוד אף משיטה שני' ושטר שחלק שני שיטין יהי' כשר דאם יזייף הא' לא יהא נלמוד ממנה לזה כתב הסמ"ע דאף בלא זייפא איכא חששא הנ"ל, ובאמת השתא שתקנו דהשטר שנעשה כך פסול למדין מתרי ש"ו היכא שיש שיטה חלק והביא ראי' לדבריו מתוס' עיי"ש בתומים וא"כ לפ"ז א"ש דברי הב"ח דזה דוקא התם דאיכא חשש כס' הסמ"ע, אבל הכא בחצי שיטה ושיטה אם יגזוז שטר מחדש יהי' פסול וכמו דאיתא לקמן בהג"ה (סעיף י"ב) דשטר כזה של חצי שיטה ושיטה פסול וא"כ כיון דליכא למיחש שמא יגזוז שפיר עשינו דשטר כזה יהי' כשר רק יהי' כתוב שני פעמים ש"ו בשיטה אחת שלפני שיטה אחרונה לא נלמוד אחר ש"ו הראשון דשמא זייף והוסיף המלוה אח"כ כיון שמותרים העדים להניח חלק מטעם הנ"ל כדי שלא יצטרכו העדים לדחוק עצמם שלא להניח חלק כשיעור שני שיטין כמ"ש התומים הנ"ל בשם התוס' ומה שכתב הסמ"ע לקמן (סעי' י"ח) על הרמ"א שפסל שטר של חצי שיטה ושיטה וכתב אף דאמרינן לעיל דשיטה שהניחו העדים חצי שיטה ושיטה פסול וא"כ שטר זה של חצי שיטה ושיטה ע"כ נכתב כך מחדש מ"מ כיון דליכא ריעותא דנחתך לפנינו חיישינן דילמא עשו העדים שלא כהוגן והניחהו חלק עיי"ש, וא"כ נראה לכאורה מדבריו דאף לדידן פסול השטר אבל זה ליתא דהסמ"ע כתב כן לרווחא דמילתא אף לדינא דש"ס שאסור להניח מ"מ כיון דליכא ריעותא כנ"ל

וראי' לזה שהסמ"ע תפס שם לישנא דחזרת השטר ולדידן לא מהני חזרת השטר רק ש"ו א"ו דהסמ"ע מיירי