כתבי קודש לט

אם הוא צורבא מרבנן ויכול לפלפל עמו וצריך נמי להפוכי בזכותי' וא"כ למאי שלח לי' שהוא ת"ח מש"ה פירש הגמ' דשלח לי' למשרי בתיגרא ומתורץ קושיות תוס' ודו"ק

ויש להקשות דאיתא בגמ' מנ"ל דמישרי בתיגרא לת"ח וילפינן מכהן דכתיב וקדשתו דמקדים לי' לכל דבר שבקדושה וא"כ אי מקדים לי' ת"ח בדינא ומכש"כ דמקדים כהן לדינא וא"כ למה פסק הרמב"ם דדווקא ת"ח מקדים לי' בדיני אבל כהן אינו מקדים לי' בדיני', ויש לומר לתרץ דהרמב"ם פסק הטעם דמקדים ת"ח בדיני משום דלא יבטל מלמודו והשתא קשה דלכאורה למה לא קאמר הברייתא נמי דמקדים לי' כהן בדיני' אע"כ צ"ל דברייתא לא צריך להביא דממ"נ אם כהן הוא ת"ח צריך להקדים משים שהוא ת"ח ואם כהן אינו ת"ח אינו רשאי להקדים לי' בדינא ומתורץ הרמב"ם שפיר ודו"ק

ע"ב בגמ' אי נמי לשודא דדיינא, ומפרש רש"י דאיירי בת"ח וע"ה, ור"ת מפרש בשני ת"ח דהכי מפרש מהרש"ל, והקשה מהרש"א הא שודא איני שייך אלא בשני ת"ח כדאיתא התם בגמ' בכתובות, ולכאורה יש לומר דהמהרש"ל מפרש הכי דרש"י מפרש שודא לשון אומדנא ותוס' מפרש שודא לשון כח בחזקה וא"כ לרש"י יכול לפרש דאיירא בת"ח וע"ה ושודא שייך שפיר דחכמים מעמידו הדעת דנותן לת"ח אבל תוס' מפרש דלשון חזקה וא"כ אי מיירי בת"ח וע"ה איך שייך לשון חזקה הא דיני' הכי דניתן לת"ח אלא ע"כ ברור דמיירי בשני ת"ח. ושייך שפיר לשון חזקה אבל קשה מנ"ל לר"ת דמיירי בשני ת"ח דילמא איירי בת"ח וע"ה, וצ"ל דמעשה שהי' כך הי' בשני ת"ח, ולפי"ז קשה האיך קאמר למאי שלח לי' למשרי בתוגרא הא צריך להקדים משום בע"ד שכנגדו שהוא נמי ת"ח וצ"ל היכא אמרינן דמקדים בדינא משום ת"ח היכא דתובע הוא ת"ח אבל היכא דנתבע הוא ת"ח אינו מקדים בדינא וכאן איירי דעולא הי' תובע וא"כ אי לא שלח לי' דעולא הוא ת"ח משום צד שכנגדו לא מקדים לי' בדינא דאותו הי' נתבע ואם נתבע הי' ת"ח אינו רשאי להקדים לי' בדינא ומשום זה שלח לי' נמי אם הוא ת"ח ודו"ק

בגמ' דיתיב כמאן דשרי מסאני, והק' הר"ן האיך יכול לסבול בגמר לדין דיתיב כמאן דשרי מסאני ותי' הר"ן דגמר דין הוא אתה זכאי ואתה חייב ויכול לסבול כמאן דשרי מסאני ויש להקשות דלב"ח דפסיק עמידה שיש בו סמיכה בדיינים חשיב לי' לישיבה ובבע"ד חשיב לעמידה וא"כ ייתיב כמאן דשרי מסאני ולמה לא סמיך וא"כ נגד דביתהו דרב הונא חשיב עמידה ונגד הדיינים שצריך ישיבה חשוב ישיבה לעמידה וא"כ למה יתיב כמאן דשרי מסאני, ויש לומר דלק"מ דאם הוא סומך צ"ל נמי לדביתהו דר"ה שיסמוך וא"כ נסתתם טענותי' דבע"ד שכנגדו, ובסברות הב"ח מתורץ מה שהקשו העולם על הגמ' דבסנהדרין (דף י"ט) א"ל שמעון בן שטח עמוד על רגליך ויעידו בך קשה אם צריך לעמוד מאשת חבר כ"ש ממלך וא"כ ממ"נ האיך עביד שמעון ב"ש אם הוא ג"כ עומד ק'