כתבי קודש כז

פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם דנפקי כמה אלימא דנפקא מקצתן דילמא הנך דאיכא גוואי קיימא כוותיי' אלא פשיטא דנפקי כלהו ולמאי אי לדבר הרשות מי מצי נפקי הא כתיב שררך אגן הסהר אל יחסר המזג אלא פשיטא לדבר מצוה לאו למדידת עגלה ערופה וראב"י דאמר כולה סנהדרין בעינן עיי"ש, ויש להקשות היכא מוכח מכאן דכולה סנהדרין בעינן דילמא סגי במקצת סנהדרין ואי דילמא הנך דבגוויא קאי כוותיה יש לומר דבדין זה גופה פליגי זקן ממרא עם סנהדרין דזקן ממרא אומר דכולה סנהדרין בעינן למדידת עגלה ערופה וסנהדרין אומרים דסגי במקצת סנהדרין והא ראי' דלא יצאו אלא מקצת והוי זקן ממרא וצע"ג ויש ליישב ודו"ק היטב

שבועות

(דף כ"א) איבעיא להו בכל התורה כולה כר"ש ס"ל דמחיוב במשהו דתניא רש"א כל שהוא למלקות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן או דילמא בעלמא כרבנן ס"ל והכא היינו טעמא דמחייב הואיל ומפרש חייב סתם נמי חייב ופשוט הגמרא מהא דתניא ר"ע אומר נזיר ששרה פתו ביין אם יש בו כדי. לצרף כזית חייב ואי ס"ד דר"ע כר"ש ס"ל למה לי לצרף לכזית

והנה ראיתי קושיא אחת בנודע ביהודא דלסברת רבינו יקיר במסכת ע"ז (דף ס"א) דאע"ג דר"ש מחייב מלקות על כ"ש היינו אם הכ"ש היא בעין אבל אם היא ע"י תערובות לא מחייב מלקות רק על שיעור שלם עיי"ש, א"כ מאי פשיט הגמרא דילמא מש"ה צריך לצרף לכזית משום דהאיסור נתערב עיי"ש

ויש ליישב דצריך להבין סברת רבינו יקיר דמה לי אם האיסור בעין או נתערב דהנה איתא בריטב"א על מסכת מכות על הא דאמר ר"ש כל שהוא למלקות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן דלהכי לא מתחייב קרבן על כ"ש משום דלא חשיב אכילה רק על כזית רק משום דאחשביה באכילה להכי מתחייב מלקות על כ"ש אבל קרבן דלא מחייב רק שוגג ובשוגג לא שייך אחשבה מש"ה לא חייב רק על שיעור שלם, ומש"ה שפיר מחלק רבינו יקיר היכא דהאיסור בעין שייך סברת אחשביה מש"ה מחייב אף על חצי שיעור אבל הכא דהאיסור נתערב לא שייך סברת אחשבה דדילמא הא דאחשבה לאכילתו להיתר הוא דאחשבה מש"ה לא מחייב ר"ש רק על שיעור שלם, ואיתא בתוס' בד"ה ולא אמרו כזית רק לענין קרבן דהיכא מצינו למימר דמש"ה מחייב ר"ע על חצי שיעור משום דכר"ש ס"ל הא ר"ש לא מחייב רק מלקות על כ"ש אבל לא קרבן ור"ע אף קרבן מחייב על כ"ש וקאמרו התוס' דשם אף ר"ש מודה דגבי שבועה חייב קרבן על חצי שיעור דהיכא דשייך כרת במזיד דהקרבן במקום כרת קאי וכרת לא חייב רק על כזית ולכך בשוגג נמי אינו מביא קרבן עד שתהי' בו כזית אבל גבי שבועה דלא שייך