כתבי קודש כד

שעיקר דאמרינן יש ברירה הוא משום דמן התורה בל"ז מעות קונות וקנין מן התורה הוא רק משעה ששילם ואם מצרפינן נמי הברירה דמקודם אבל בשעת מעשה ליכא עדיין קנין מן התורה מש"ה פסק הראב"ד כלישנא אחרינא משום דלפ"ז לא קשיא קושיא דר' זירא ודו"ק

פרק איזה נשך, בגמרא למה לי דכתב רחמנא לאו בריבית לאו בגזל וכו' ואי כתב רחמנא לאו בגזל הוי אמינא משום דידע ומחל ופרש"י ז"ל ומיאש לי' עיי"ש, והקשו המפורשים וכי הוא יודע דמייאש דילמא לא מייאש והאיך הוא גוזל, ונראה ליישב עפ"מ דקיי"ל ההולך בשעטנז חייב על כל שהיי' ושהיי' והיכא בשעה שעשה לבישה לא הי' דעתו כי אם על שהיי' אחת ואח"כ נמלך והלך בשעטנז כמה שהיות אינו חייב אלא אחת משום דהוי לאו שאין בו מעשה כיון שמעשה הלבישה לא היי על שהיות אחרות, ולפ"ז מתורץ קושית המפורשים הנ"ל דהא קיי"ל סתם גזילה יאוש בעלים נמצא בתחילה יכול לגזול כי מסתמא אח"כ מייאש אף דחזינן שאינו מייאש הוי לאו שאין בו מעשה דבשעת מעשה הגזלה היה בדעתו שמייאש אח"כ ודו"ק

שם אלו עוברין משום רבית המלוה והלוה והערב והעדים, והקשה הפנ"י אמאי העדים חייבים הא לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו והביא ראי' מפרק ארבע מיתות דעדים זוממין כיון דבראי' מסהדי לא הוי מעשה עיי"ש, ונראה דהנה איתא במסכת כתובות פלוגתא דר"מ ורבנן אי על כתב ידן הן מעידין או על מנה שבשטר הן מעידין ולפ"ז שפיר מתורץ קושית הפנ"י דהנה המפורשים הקשו דהא קיי"ל דעל מלוה ע"פ אין העדים עוברין א"כ אמלוה בשטר נמי לא יעברו דהא לא נגמר עדותן, וי"ל משום דעדים החתומים על השטר נעשה כמו שנחקרה עדותן בב"ד נמצא שנגמר עדותן שפיר, ולפ"ז מתורץ שפיר דאי אמרינן על כתב ידן הן מעידין שפיר יש בו מעשה דהא מעידין על הכתובה דבשלמא אי אמרינן על מנה בשטר הן מעידין על הראי' ולית בה מעשה אבל על כת"י הן מעידין יש בה מעשה כנ"ל ודו"ק

(דף צ"א) החוסם פי פרה ודש בה לוקה ומשלם ופריך הגמרא הא קיי"ל דאין לוקה ומשלם אמר אביי הא מני ר"מ הוא דאמר לוקה ומשלם והקשו התוס' הא ר"מ לא ס"ל לוקה ומשלם אלא גבי קנס אבל הכא הוא ממון וגם ר"מ מודה דאין לוקה ומשלם עיי"ש

ונראה ליישב דהא יש כאן על החוסם שני מיני חיובים על חסימתו אחד דהוי כאלו התנה בעל הפרה עם בעל החוסם שיתן לו שכר וגם שיאכל פרתו בשעת דישה ועתה כשחסמה חייב לשלם לבעל הפרה דמי אכילת פרה בשעת דישה דהא התנה עמו כן וחיוב השני הוא אשר מחיוב בעל החוסם לשלם לבעל הפרה מדין דיני דגרמי הפסדו אך מה בצע לבעל הפרה סוף סוף יפטור החוסים דאינו לוקה ומשלם ושפיר פריך הגמרא ומשני הא מני ר"מ הוא דס"ל בקנס לוקה ומשלם וניהו דפטור החוסם מחיוב