כתבי קודש יג

למימר דילמא שאול לאבינו בלא חיוב אונס א"כ אמאי השואל חייב לימא נמי כן דילמא השאלתי לי בלא חיוב אונס

ונראה לתרץ דהנה איתא בב"ק (צ"ג:) דאם אמר קרע כסותי חייב ומקשה הגמרא הא תנן לשמור ולא לקרוע ותירצו שם שני תירוצים ר"ה תירץ דהא דתנן לשמור ולא לקרוע מיירי דא"ל כך קודם שבא לידו והא דתנן קרע כסותי חייב מיירי דא"ל כן בשעה שבא לידו ורבה תירץ דאם אמר ליה בשעה שבא לידו נמי פטור ומתניתין דחייב מיירי שא"ל אח"כ מש"ה לא מצי פטרי בדיבור משום שכבר נתחייב והשתא אתי שפיר דברי הראשון דיורשין פטורין משום דמצי למימר דילמא שאל בלא חיוב אונס אבל הוא בעצמו לא מצי למפטר בטענה זו משום דקאי אליבא דר"ה דלא מועיל הפטור בשעה שבא לידו אלא קודם שבא לידו וכנגד היורשין הוי קודם שבא לידו, והשתא ניחא ג"כ קושיא הראשונה דלא מצי קאמר דשיעבוד מתחיל שעה אחת קודם שמת דיורשין מצי למימר דילמא שאול לאבינו בלא חיוב אונס אלא דלא הועיל הפטור משום דאתי בבת אחת אבל אצל השיעבוד שיתחיל קודם שמת הוי הפטור קודם ומש"ה ע"כ צ"ל דפליגי ארב פפא ומתחיל השיעבוד ג"כ משעת שאלה ומש"ה לא מועיל הפטור ג"כ אצל השיעבוד, אבל כל זה ניחא אליבא דרב הונא אבל הרמב"ם ז"ל פסק כרבה שמועיל הפטור גם בשעה שבא לידו לא מצי היורשים לפטרו מטעם זה דילמא שאול בלא חיוב אונס משום דא"כ גם השואל מצי לפטור א"ע מטעם זה דלרבה מועיל הפטור גם בשעת מעשה ע"כ צ"ל דיורשין פטורין מטעם אחר משום דמצי למימר הזכות ירשני חן אבינו אבל החוב אין אנו מחויבין ע"כ צ"ל שכל שואל אינו רוצה שיהי' בלא חיוב אונס מש"ה השואל חייב אלא דלא מתחיל השיעבד עד שעת אונס ומש"ה במת מצי למימר דאנן אמדינן דעתו שרוצה שיתחיל השיעבוד שעה אחת קודם ומצי סברי כרב פפא אלא דהגמרא סברי כרב הונא והפטור של יורשים הוי משים דמצי סברי דילמא שאול בלא חיוב אונס ע"כ צ"ל להאי לישנא דקאי אמתה דהשיעבוד מתחיל משעת שאלה ופליגי אדרב פפא ודו"ק היטב

שם (מ"ז ע"א) בתוס' ד"ה השתא זבינא הקשה הר"י מאורלניש ע"ש, ונראה לי לתרץ דהנה במס' קידושין (דף ד' ע"א) איתא אין כסף אלו ימי נערות וכו' עד לבסוף ומסיק דאיצטרך, לעיקר זבינא דאיילנית, והנה לפי גמרא זו י"ל קושיות התוס' דאי לאו ק"ו הוה אמינא דיכול למוכרה כשהיא נערה, ואין להקשות דא"כ ל"ל תיבת לאמה דהא איצטריך לאיילנות דאינו יכול למוכרה כלל וא"ל דאם באמת אינו יכול למכור איילנית ל"ל ויצאה חנם דחדא איצטריך לימי נערות וחדא בוגרת וליכא להקשות אם נפקא בנערות בוגרת מאי בעי גבי י"ל דמשכחת לה היכא דלא מכרה כלל רק עתה א"נ היכא דמכרה כבר ויצאה ואח"כ חזר ומכרה עתה ולס"ד דהשתא יכול למוכרה בימי בוגרת ע"כ איצטריך קרא דבימי בוגרת מיהו תצא מהאדון וא"כ הייתי טועה בדין אחר לגמרי לענין עיקר זבינא דאיילנית דאינו יכול למוכרה ע"כ קאמר הש"ס ק"ו ע"ז, וא"כ יקשה שפיר כי נפקא בנערות בוגרת מאי בעית גבי' וע"כ איצטריך לעיקר זבינא דאיילנות דיכול למוכרה ודו"ק היטב: