קהלת משה פו

כשתסור מעשות רע ממילא תזכה ועשה טוב. ולזה ארז"ל ישב אדם ולא עבר עבירה כאלו עשה מצוה וכנ"ל ואז הוא קומה שלימה ברמ"ח אברים ויוכל לעשות מהם רומ"ח ולנקום נקמת ה' במדין באותן שמביאים מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. מדין לשון מריבה. לא כן ח"ו להיפך מהפך הרמ"ח לצירוף חמ"ר כי מתהפך כחמר חותם. ואה"כ כי תראה חמור שנתהפך ח"ו לבחי' חמר כנ"ל והוא רובץ תחת משאו שישראל הם בבחי' ארון נושא את נושאיו כן הם מעלים כל העולמות אבל זה לא כן הוא אלא רובץ תחת משאו ואינו מעלה כלום ושמא וחדלת מעזוב לו תראה להזהירו שישוב בתשובה שלימה עזב זו עזיבת החטא וכמבואר ברמב"ם ז"ל ואז תעזוב תעזור השכינה עמו כי הבא לטהר מסייעין אותו הש"י יעזרנו על דבר כבוד שמו אמן

שלש רגלים תחג לי בשנה. נ"ל דהנה להלן כתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'. דרומז אל שלשה עולמות שצריך לתקן עשי' ויצירה ובריאה כעולה בסולם וזה נקרא פעמים מלשון דריכה כמו מה יפו פעמיך. ואמר שלש פעמים כשתתקן את השלש פעמים. היינו השלשה עולמות כנ"ל. בשנה. שנ"ה גימ' ספיר"ה על ידי שתאיר נפשך רוחך ונשמתך אז יראה כל זכורך שתהי' בחי' משפיע עד עולם האצילות אל פני האדון ה' עד אצילות קדשו. וזה ושמרת את החקה הזאת למעדה מימים ימימה. חקה מלשון חקיקה רמז אל היו"ד כי סתם חקיקה הוא י' לו יהי' קטנה שבחקיקות הוא דמות יו"ד המורה על החכמה הקדומה שזה כל עבודת האדם להשיג החכמה הגם שא"א מ"מ יוכל לבא כ"ח מ"ה כי בצלם אלהים עשה את האדם. אד"ם גימ' מ"ה להתדבק בשכינתא עילאה. וז"א ושמרת את החקה הזאת שתשמור החקיקה של השכינתא שנקרא זאת שבכל פעם מתחדש הכח מה בכל שבת וחודש ומועד וזה למועדה מימים ימימה ימים דכר ימימה נוקבא שהגם שהאדם מקבל ע"י המועדים את דיוקן אדם מ"מ ניתן בו כח גם כן להשפיע גם בעולמות העליונים ואח"כ משפיע מעולם העליון למטה וכמש"ה משכו וקחו לכם משכו יומין עילאין ליומין תתאין משכ"ו אותיות מש"ך כ"ו למשוך הוי"ה הוא גם כן מהוקחו לכם ע"י המועדים שנק' לכם כידוע. ולכן נמסרו המועדים ביד ישראל שישראל מקדשין אותם כנודע. וזהו מימים ימימה מיומין עילאין ליומין תתאין וזהו שלש רגלים תחג לי בשנה. שלש רגלים רמז אל ג' העולמות בי"ע שצריכין אנחנו לתקן תח"ג נוטריקון "חסד "גבורה "תפארת שצריך להתנהג בחסידות איזהו חסיד המתחסד עם קונו וגבורה להתגבר על יצרו איזהו גבור הכובש את יצרו ובגבורה זו דוחה את החיצונים ומכניעם. וטוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך בבחי' התפארות הכולל שני המדות מדת יעקב עמודא דאמצעיתא. ובזה תחג לי. ל"י גי' מ' אות מלכות. תחג לשון שמחה כאומרו ושמחת בחגך שבזה תשמח את המלכותא קדישא שכינתא עילאה. אבל בשנ"ה גי' ספיר"ה שתראה להאיר נר"נ שלך כספיר ואז תזכה לבא לזה להשפיע ממקור עליון אהבה ויראה והתפארות קדושה וטהרה בני חיי ומזוני וכל טוב עלינו ועכ"י אמן: