קהלת משה עט

ית' אבל בשבת נעשה משנה שכביכול הוא ית' מקבל תענוג מאתנו והוא משנה ר"ל בשינוי מימי החול. גם והי' משנה בכפל קדושה והארה יתירה על אשר ילקטו מדי יום ביומו והבן

ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים. להבין למה הוצרכו לזה משה ואהרן. אמנם נודע כי משה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא ומשה הוא הדעת ואהרן הכהן בחי' חסד ולכן אמרו שניהם משה ואהרן אל כל בנ"י ר"ל לאותם הבונים לי ראש. ערב וידעתם. ערב לשון עריבות ומתיקות הוא החסד תזכו לו ע"י וידעתם ע"י שיהא לכם הדעת. ואמר וידעתם שיהא הדעת שלכם ר"ל בדעת מיושבת. ובזה תבינו כי ה' הוציא אתכם מארמ"צ שאז הי' הדעת בגלות והוא ית' הוציאו והבן

א"י ויאמר משה ואהרן וגו'. כמו משה ואהרן שהיו מחבבים זא"ז כדמצינו במקומות הרבה. ולז"א ערב כשתהי' ערבים ומקובלים זה לזה וידעתם לשון התחברות שיהא לכם אהבה ואחוה והתחברות אז תראו כי ה' הוציא אתכם מארמ"צ מכל המצירים ומעיקים ויגאלינו גאולה שלימה בקרב אמן

פרשת יתרו

ויאמר משה לחותנו כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים. נ"ל כי הנה יתרו שאלו מדוע אתה וגו' וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב. ונראה בכוונת שאלתו כי ידע שמשה א"צ לשמוע טענת הבע"ד ולא למשמע אזנו יוכיח כי מעצמו יודע ברוח קדשו את הזכאי ואת החייב לומר איש פלוני אתה זכאי כו' ולית דין צריך בשש ומדוע נצב עליך העם מבוקר עד ערב ברגע כמימרא תוכל לומר מבלי שמוע דברי ריבותם לזכות את הזכאי כו' וכאשר באמת אמר משרע"ה בעצמו אח"כ כי יהי' להם דבר בא אלי ולא אמר באים אלי להורות נתן שהדבר בעצמו בא אליו ויודע טענתם טרם בוא אליו האנשים אשר להם הריב וכאשר מצינו בשלמה המלך ע"ה ובודאי לא נגרע דבר זה ממרע"ה. מול זה השיבו מרע"ה לא כמו שאתה סובר שכוונת ישראל בבואם אלי הוא למשפט לבדו. לא כן הוא כ"א כי יבא אלי העם לדרוש אלהים לחקור את האלהות כי אלהים נצב בעדת אל שכל מה שנצב בבחי' אלהים יבואו לדרוש ולחקור אותו עד"ת אותיות דע"ת לשון התחברות לחבר האלהים ולהמתיקו בחסד אל. בפיהם יאמרו המשפט אבל לבם נכון עמם לעלות מעלה מעלה לשורש עליון. וזהו כי יבא אלי אל"י אותיות "אשר "לפני "יהו' שיוכלו להתנהג בדרכי האבות מבלי צורך סעד כמאה"כ אשר התהלכו אבותי לפניו לא כמ"ש בנח את האלהים התהלך נח וע"ש בפירש"י ז"ל ועי"ז לדרוש אלהים ידרשו ויחקרו כל בחי' אלהים ודינין להפכו לרחמים אמן

ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר. נ"ל לקראת האלהים להיות לנוכח ובהתנגדות להדינים לבטל מהם כל הדינים ולכן ויוצא משה הוא הדעת עליון שממליץ ומלמד תמיד זכות על ישראל הגם אם אינם ח"ו כדאי ממליץ טוב עבורם שראויים לבטל מהם כל הדינים כי הלא את העם מי קיבל את התורה הכלולה בכ"ב אתוון מן א' עד ת' אלא העם ובשבילם נברא העולם