קהלת משה סה

תיבת את אך למותר ומה יחסר באומרו כי יראו המילדות האלהים. אך דר"ל שעיקר יראתם הי' מהאת אשר עם האלהים. ר"ל מהשכינה הקדושה שעם האלהים דהיינו יראת הרוממות בגין דאיהו רב ושליט דיש ג"כ אלהים בחי' דין ר"ל. והיא יראת עונש אבל כאן נאמר שעיקר יראתם הי' יראת הרוממות מהאת שעם האלהים וכמו שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים. ולאפוקי האלהים שהוא דין. ולזה ויעש להם בתים בתי כהונה ולוי'. רמז לשם הוי' ב"ה כי בתיבת כהונ"ה יש ו"ה ובתיבת לוי"ה י"ה. והוא שם הרחמים שמורה לאהבה. ר"ל שממדת היראה הרוממת באו למדריגת אהבה. ומלכות הוא מדריגה הגדולה מכולם. וכמ"כ נזכה גם אנחנו לבוא למדת היראה הרוממות. ואז ממילא נבוא למדריגת אהבה. וכמו שאמר הה"ק מו"ה דוב בער זצללה"ה מ"מ דק"ק מעזריטש כשמגיע האדם למדת יראת הרוממות המכונה בשם אשה יראת ה' אז ממילא דרכו של איש הוא הבוב"ה המכונה בשם איש מלחמה לחזור אחר האשה. ואז גם אנחנו יעשה לנו הש"י בתי כהונה ר"ל שימשוך לנו גודל חסדיו המרובים. ובתי לוי' שנזכה לגודל הדביקות בהבוב"ה. כי לוי' הוא לשון דביקות וחיבור ע"ד הפעם ילוה אישי אלי. ומלכות שנזכה להמליך להבוב"ה בכללות ז' המדות מחסד עד מלכות, ואז ישלח לנו משיחנו במהרה בימינו אכי"ר

וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה דהנה כתיב והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה. כבר כתבתי מזה במ"א דהעיקר לבוא לכל המדריגות הוא מדת הענוה. וכל מה שהצדיק יגדל במדריגות הגדולות. בא יותר לשפלות ומדת אין. כי מחמת גודל השראת אלהותו ית' עליו הוא בטל ממש במציאו' ואינו חושב עצמו לכלום ולזה מכל המדריגות שהי' למרבע"ה לא נשתבח אלא במדת ענוה. וזהו מאה"כ וירא מלאך ה' אליו בלבת אש ר"ל בגודל התלהבות ובקדושה רבה. מתוך הסנה ר"ל מחמת גודל הענוה כי האות הראשון מתיבת סלה הוא ס' והנעלם ממנו הוא מ"ך והוא מרמז לענוה. ור"ל שעיקר ההתלהבות בגודל הקדושה בא לו ממדת הענוה וממנה זכה למראות גדולות מול זה תמה רעיא מהימנא קדישא על כללות ישראל מדוע לא יגיעו לגודל ההתלהבות בעבודת הבוב"ה ע"י הענוה. וז"א אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה כלומר הנה אנכי זכיתי לכל המראה הגדול הזה ע"י הענוה ומדוע לא יבער הסנה בכללות ישראל. ובזה מתורץ מה שדקדק אדמו"ר הה"ק מו"ה אלימלך זצללה"ה על שינוי הלשון מדוע לא יבער הסנה ולמעלה נאמר והסנה איננו אוכל והול"ל ג"כ כאן מדוע אינו נאכל הסנה. ולפי הנ"ל ניחא שעיקר תמיהת משה רבינו ע"ה הי' מדוע לא יבער לב כללות ישראל בגודל התלהבות לעבודת הש"י ע"י הסנה דהיינו ענוה כנ"ל מול זה השיב לו הש"י של נעליך מעל רגליך כלומר זהו בוודאי בלתי אפשרי שכל ישראל יגיעו למדריגת הצדיק שבדור ובפרט למדריגת משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים. אך עכ"פ זאת עשה להם. של נעליך מעל רגליך. ר"ל הפשט לבוש הקטנה שבמדריגתך. כי נעל מרמז על לבוש ואולי יגיעו לקטנה שבמדריגה שלך. כי רגל מרמז לדבר תחתון וקטן. או י"ל רגל מרמז למדת היראה ע"ד עקב ענוה יראת ה'. ור"ל של נעליך הוא הלבוש כנ"ל. מעל רגליך ר"ל ממדת היראה שלך ואולי יגיעו עכ"פ למדריגת היראה שלך. גם י"ל נעל