קהלת משה נג

היא השכינה הק' אל שפה התחתונה לעשי' וכנ"ל ויוכל לגזור אומר ויקם בכל טוב אמן והבן

וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד. הנה אי' בספרים דמילתא דאיתא בתנוע' לא נקרא מנוחה כי הוא לצדדים ולאמצע והוא בגבול וסוף ע"ש אבל הבוב"ה ית' הוא דבר בלי סוף ובלי גבול ובלי תכלית ההוא נק' מנוחה וזהו בא שבת בא מנוחה כי שבת שמא דקוב"ה וזהו הנק' מנוחה וזהו וירא מנוחה הש"י שנק' מנוחה כנ"ל ראה כי טוב היינו הצדיק שנק' טוב שמאיר בכל העולמות ובשגם כי הוא א"ס טוב לצמצם עצמו למ"ק טו"ב הוי"ה במ"ק. כי ראשית הבריאה בשביל הצדיקים והם טוב מאוד ואת הארץ כי נעמה. ואת נק' הטפל ר"ל הטפל אל הארץ הוא המלכותא קדישא שאינו יכול לקבל על עצמו עדיין מלכותא קדישא כדבעי וגם הוא נעים כי רצונו באמת לזה. ויט שכמו לסבול שכמ"ו אותיות ש"ך מ"ו כי את הש"ך דינים נוטה אותם הש"י אל מ"ו הוא מילוי ע"ב להמתיק את כל הדינים בשרשם ולהפכם לרחמים כדי לסבול שיוכלו לסבול הגלות כי איך אפשר לסבול גודל הגלות בהיות הדינים בתקפם לזה ממתיקים לבל היות שום דין כ"א כולו רחמים גמורים ופשוטים. גם בגלותינו יפן לרחמינו ולהשפיע עלינו ממקור י"ג מדות הרחמים כל החסדים והטובות עלינו ועכ"י עד שיבוא משיחנו ב"ב ואז ויהי למס עובד שעשו שגזר עליו שיעבוד צעיר יהי' למס ואנחנו בני חורין אמן

א"י וירא מנוחה כי טוב וגו'. עפ"י מה דאי' בס' נו"א כי יש צדיקים המונחים בין דרועין דמלכא ע"ש. והענין הוא מנוח"ה אותיות מונח"ה שמניחין ה' תתאה בדרועין דמלכא לייחד קוב"ה ושכינתי' עדשה"כ כי כל בשמים ובארץ ומתרגמינן דאחיד בשמיא וארעא שגורמין יחוד שמים וארץ. וזהו ענין דנשקי שמיא וארעא אהדדי המוזכר בדחז"ל כמו הנשיקין שבין אדם לחבירו שהוא מגודל האהבה. וזהו וירא מנוחה כי טוב שרואה הש"י אותם שהם בבחי' מנוחה כנ"ל כי טוב ובוודאי לא יחסר המזג ותמיד יש צדיקים כאלו. ואת הארץ כי נעמה. נעמ"ה אותיות נע"ם ה' את נק' הטפל כנ"ל כי נעמה שרוצים לחזות בנועם ה' אמנם שאין כחם יפה לזה. ולזה הש"י ברוב רחמיו ויט שכמו לסבול נוטה להם שכם חלק וכח שיוכלו ג"כ לסבול ליתן סבלונות. לסבול מלשון סבלונות שיוכלו ג"כ להעלות ולייחד עלמא תתאה בעלאה ועי"ז ויהי למס עובד כנ"ל

א"י וירא מנוחה כי טוב וגו'. מנוח"ה אותיות מנ"ח ו"ה כי הצדיקים שהם מונחים בין דרועין דמלכא כנ"ל הם גורמים שמחה מגודל היחודים בעולמות העליונים וזהו מנ"ח ו"ה. ו"ה לשון שמחה ע"י שמייחדים י"ה בו"ה כי טוב מאוד. ועי"ז ואת הארץ את הוא טפל כנ"ל שכל הארצות הוא כטפל בעיניהם ועי"ז אינם צריכין לטרוח בפרנסתם ג"כ שלא יבטל אותם מעבודתם אמנם הש"י שולח ברכה במעשה ידיהם ומלאכתו ארעי עדשה"כ וברכתיך בכל אשר תעשה. ועי"ז ויט שכמו לסבול יוכלו להטות שכם לקבל "שם "כבוד "מלכותו כמרומז במלת שכמ"ו ובזה פועלים ויהי למס עובד וכנ"ל והבן

לישועתך קויתי ה'. יש לפרשו בשבע אופנים. לישועתך לשון