קהלת משה רמב

ולהדר פנים בפנים ולכן אצל מאלו הפנים לתקן. והם העגלות ששלח פרעה מעורף ושברם ומהדרו פנים ומתקנם. וזהו לשאת אותו ואז ותחי רוח יעקב

פרשת שמות

בפסוק ויבא אל הר האלהים חרבה. [נב] הר אלהים חרבה כשהוא בגלות ובגאולה נעשה לקמן צירוף רחב"ה מקבלת מרחובת הנהר ויש כאן ה' פעמים סנה כנגד ה' אצבעות ימין ושמאל שמהם בא להם י' מכות ומכוון לה' צדיקים שבחג"ת נ"ה כנגד הה' צדיקים ונזכר בסוף זוהר ויחי על גורן האטד. ועושין מקוצים סיג לגן. הוא הנזכר באדר"א ת"י קוצי ונימין ות"ך עלמין למנין ב' ב"מ שמשם משתלשלים ונקרא ב' גנים וירק בנתים

איתא במדרש משה משה בעוה"ז ובעוה"ב. כי הנשמה כאן וחצובה תחת כסא הכבוד והעוה"ז והבא הם גנים אך שהעוה"ב יוצא ממנה החסד. ודרך הצדיק יוצא למלכות. ואמר הנני לכהונה ולמלכות. והנה הכהן שושבינא דמטרוניתא. ומכ"ש המלכות. ולכן ויאמר אל תקרב הלום של נעליך לפרוש מן האשה. ואז יזכה להיות בעלה. בסוד איש אלהים. כמ"ש בזוהר הק' והמקום שעמד עליו להיות הוא (ת"ת) אדם תפארת לייחד לקודש עליון

בפסוק אנכי אלהי אביך. (נב) אלהי אביך הוא אמרם הדעת ואח"כ אלהי אברהם ויסתר וגו' מהבי"ט א"ל צירוף מ"ה וטבא"ל לקחת לתיקון הז' מלכין דמיתו. מ"ה וטבא"ל. מ"ה ב"ן. כיון שאמר לו שהוא איש אלהים. ואמר השם ראה ראיתי ב' ראיות לתקן הב"ן הנ"ל שהוא ב"ת מ"ט ר"ד. התרעין שנפלו והם אורות העיינין

שם בפסוק והנה צעקת בני ישראל באה אלי (נב) כי כל התפלות נכנסים לעולם המלוכה והקב"ה שומע תפלה וזו באה (אלי)

שם בפסוק כי אנכי שלחתיך וגו'. [נב] הגיע הזמן לומר אנכי ה' אלהיך וזו שלחתיך

שם ברמב"ן על פסוק כה תאמר לבני ישראל במאמרו שם כי בראשון יורה על חכמת שלמה [נב] כי אמא אוזיפת מינהא לברתא אך שהו"א כחדא נפקין כמ"ש ואביו שמר את הדבר כי מחמת שצריכים לירד להנהיג העולמות התחתונים צריכין לקבל מאו"א עילאין ובזה יורה על חכמת אלהים כי כונן שמים בתבונ"ה ב"ן וב"ת וזה שמי עם י"ה שס"ה ל"ת וזכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע כמ"ש האריז"ל

עוד כתב הרמב"ן שם. והאל"ף מורה על קדמות והיחוד כי הגם שהוא יו"י מספרו א' וגופו א' [נב] ואני אוסיף על דבריו כי הא"ה שבשם א' מספרו ו' דשם הוי"ה. כי מחמת קדושתן אי אפשר להם לרדת אלא מספרם. לכן כתב האריז"ל כי יה"ו עולה אהי"ה והן החותמת אמת שיצאו בהם ישראל

עוד שם ומ"ש כי שמי בקרבו [נב] הם הנ"ד צרופים הוי"ה הובא בהקדמות שערי אורה והם דינים לצרף לרי"ו אתוון. או לע"ב קדושה משולשת. ומ"ש להבין במצות עיין ברבינו בחיי פרשת וארא

ומ"ש שם זה שמי לעולם. אלהי אברהם ויצחק הוא אל אלהי. שהם שם שאומרים. אבל אלהי יעקב הוא שם הוי"ה. זהו רק בזכרון. ולכן דר דר חסר. כי הוי"ה מקורו בהיכל וזה ביתו: