קהלת משה קסז

טוב ועשה לשון תיקון תוכל לעשות טוב. וזהו ויסעו מרפידים מיד בנסעם מרפיון ידים מלהיות רפוי ידים ועצל בעבודתו ית' אזי מיד ויבואו מדבר סיני לקבלת התורה. ויחן שם ישראל נגד ההר דהתורה נק' הר כי נקנית במ"ח דברים והוא מ"ח מעלות מעלה ע"ג מעלה כמו הר. וכן ע' אנפין לתורה בהגיע מפנים לפנים הוא עולה כמו הר וכ"ז ע"י בואו למדת הת"ת כנ"ל יזכה לתורה שהוא ג"כ תפארת כתפארת אדם לשבת בית. וז"א ויחן שם ישראל ויחן לשון חן שבאו לבחי' חן. נגד הוא שם שלישי משם מ"ב נג"ד יכ"ש והוא התפארת ולזה נגד הוא למזרח הזריח עליהם ההר הוא התורה. ומשה עלה אל האלהים כי הנה השם א"ל ראה נתתיך אלהים לפרעה הפשוט כפשוטו אמנם צריך להבין אומרו ראה המורה על הסתכלות בחכמה. דהי' די אם אמר נתתיך אלהים לפרעה מהו ראה וגו' אמנם דהנה הש"י צופה בראש מה יהא בסוף שעתיד משה לקבל התורה מידו והאיך אפשר אשר אדם ילוד אשה ילך בין מלאכי מרום לקבל דת אש. לכן מול זה א"ל ראה ר"ל שתראה ראי' שכליית נתתיך אלהים לפרעה כפשוטו להכותו ולרדותו אבל עוד לך ראי' שכליית שנתתיך להיות בחי' אלהים לפרעה עבור התגלות האלהות שיתגלה ע"י שתוכל לקבל התורה לכן נתתיך בבחי' אלהים. וזהו ומשה עלה אל האלהים ומשה הי' לו עלי' לבחי' אלהים כנ"ל ולזה ויקרא אליו ה' מן ההר יכול לקרותו שיכנס להר וגם לאמר שיוכל לקבל התורה ולאמר אותה לזולתו ר"ל למסרה לישראל לגלות להם צפוניה ומסתוריה והבן

א"י בחודש השלישי לצאת בנ"י מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. יבואר בהקדם לפרש הפסוק סור מרע ועשה טוב. לכאורה הוא אריכת לשון דודאי כשסר מרע הוא ממילא עושה טוב. אך דהנה אחז"ל כשעושין תשובה מאהבה זדונות נעשות להם כזכיות וזהו פי' סור מרע ר"ל כשעושה תשובה מאהבה אז ועשה טוב נעשה מהרע עצמו טוב שמהעונות נעשו זכיות. וגם איתא בכתבי הה"ק אאמו"ר זצלה"ה דתיבת מר"ע אותיות עמ"ר פי' כשסר מרע נעשה מתיבת מר"ע עמ"ר וצריך פירוש לפירושו. ונראה לערכינו דהנה כשהאדם חוטא ח"ו מסתלק השכינה מעליו אבל כששב מאהבה כנ"ל הוא חוזר וממשיך את השראת השכינה הקדושה עליו וזהו הרמז סור מרע דהיינו שיהא תשובה מאהבה כנ"ל ונעשה מתיבת מרע צירוף עמר ר"ל דעומר הוא לשון מדה המחזקת דבר הניתן בתוכה. כמו כן האדם הוא כלי מחזיק ברכה ומוכן לחזור להמשיך עליו השראת אלהותו ית'. והשכינה הק' נקראת טוב כנודע. וזהו ועשה טוב היינו שיסור מרע ויהפוך לעמ"ר להיות כלי כנ"ל לקבל השראת שכינתו ית' המכונה טוב וזהו פי' הכ' ביום הזה באו מדבר סיני. ר"ל ביום הזה בעצמו שיצאו ממצרים באו מדבר סיני היינו לקדושה העליונה ע"ד הנ"ל סור מרע ועשה טוב שמהרע עצמו נעשה טוב כשהתשובה הוא מאהבה והבן

ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר. לכאורה יל"ד דהול"ל השם קודם דהיינו ויקרא ה' אליו לאמר. ויבואר עפ"י הכ' וירא אליו ה' באלוני ממרא וג"כ דקדקנו כנ"ל דהול"ל וירא ה' אליו אך דהנה אחז"ל בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו. לז"א וירא אליו