קהלת משה קמח

מרבך ורבך מרבו עד למעלה ראש. ופרט כרמך לא תלקט. לבאר זה נקדים פי' הכ' קדש לי כל בכור פטר כל רחם כי תחלה הי' העבודה בבכורות ואח"כ בכהנים שהם משבט לוי בכור רמז על ראשית המחשבה הם הצדיקים אשר עבורם הי' בריאת העולם וכמ"ש נמלך הקב"ה בנשמתן של צדיקים וברא את העולם. ר"ל שצפה שיהיו הצדיקים מקבלים עול מלכותו ית' ועי"ז ברא העולם וכזה ראה וקדש לי כל בכור כי הם פטר לשון פתיחה רח"ם אותיות רמ"ח שפותח לכל באי עולם ובפרט את עצמו להיות כל הוא חי העולמים הוא שורה ברמ"ח אבריו. או קדש מ"ד אומז"ל קדש עצמך במותר לך במאכלו ומשתהו וכל צרכיו הגשמיים ובפרט בעת הזווג כדי לשלוף נשמה קדושה אל הילד היולד מזווג זה. וביותר צריך לזרז בבן הבכור להיות נעשה בקדושה ובטהרה כי ממנו תוצאות חיים וקדושה לכל הילדים הילודים אחריו כאשר הארכנו מזה במ"א. לז"א קדש לי כל בכור. ובאם לא זכו אבותיו לזה אזי על הבן הבכור עלי' דידי' רמיא חיובא לנטל ולנשא את כל הנולדים אחריו. וזה פטר כל רחם פט"ר אותיות פר"ט מה שנפרט ונפל שלא בקדושה מוכרח הוא להעלות שיהי' כל רחם שישרה כל חי העולמים על יוצאי רחם אמו וכזה ראה וקדש. ובתחלה הי' הבכורות יכולים לעשות כזאת לכן הי' העבודה בבכורות וכשחטאו אבדו כחם וניתן העבודה ללוים הם הנלוים ודבוקים בה'. והנה גם לפעמים הצדיק נופל ממדרגתו ונפרט מדביקותו וכ"ז לטעם האמור להעלות כלל ישראל כמאה"כ אשר נשיא יחטא. ולזה בא הכ' ופרט כרמך כשתהא נפרט מכרמך מתענוג העליון באפס מה לא תלקט לעשות מיד כ"א תשית לבך לעדרים לצאן קדשים עדת ישראל להעלותם עמך. וז"א לעני ולגר וגו' לעני הוא עני בדעת אשר בידו אין כל ובל ידע מה ולגר הוא לשון וכי יגור ור"ל זה שיש לו דירה להיות היכל ה' אמנם איננו יודע לשית עצות בנפשו תראה כי תעזוב אותם תעזוב לשון עזרה ור"ל תראה לעזרם ולהעלותם. והש"י יעזור לנו בכל האופנים אמן

א"י וכרמך לא תעולל וגו' אני ה' אלהיכם. יתפרש ע"ד שה"כ כי כרם ה' צבאות בית ישראל ישרא"ל אותיות ל"י רא"ש שעיקר התענוג מישראל שגורמים לי ראש שיתפאר הש"י כי יצאה מחשבתו לשלימות ונגמר כלי למעשהו כי הגם שהש"י קדושתו א"ס מ"מ על ידי שמתקדשים ישראל למטה מביאים קדושה למעלה כביכול. וזהו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ואין התחתונים כדאי שתתן שכינתך ביניהם והקב"ה השיבם אשר תנה הודך על השמים שכ"א מישראל יתן הודו על השמים יותר מהמלאכים שהם בשמים ולמעלה מהם שהם קרוצי חומר ומגבירים הצורה על החומר לזככו ולהאירה. וזהו וכרמך בחי' התענוג להיות כרם ה' צבאות לא תעולל לומר שאתה בבחי' עולל ואינך ראוי להעלות תענוג וריח ניחוח לפניו ית' וכנ"ל כ"א תהיה מן הזריזין מקדימין ופרט כרמך לא תלקט. כי כשהאדם מעלה תענוג לפניו ית' אזי באור חוזר משפיע עליו הש"י שפע והארה בתוספות מרובה יותר ויותר. ואמר ופרט כרמך שהתענוג הנפרט ונושר מלמעלה אליך. גם פר"ט אותיות פט"ר לשון פתיחה כמו פטר כל רחם שפותח צינורי השפעות עליון בסוד והחיות רצוא ושוב אזי לא תלקט לעצמך אלא לעני ר"ל לעני בדעת. ולגר מי שלא יעבוד כלום ורוצה כעת לגייר עצמו גם עליהם תופיע מאור