קהלת משה קמו

אליהם קדושים תהיו וגו'. לא אמר הוו אלא תהיו. לשון עתיד. הבטיח ר"ל כי סוף הכל בוודאי תהיו קדושים כי מוכרח להיות תיקון הנשמות טרם ביאת משיחנו בב"א. ולזה מוטב קדושים תהי' מעתה כי כל יומא זמני' הוא שוב היום שמא יבוא משיח למחר ולא תיעול בכיסופא קמי מלכא משיחא. עוי"ל מה דלא אמר היו אלא תהיו דהנה ידוע כי ההויות הוא בלתי מושג וא"א להשיגו אם לא ע"י האדנות והוא תיק ונרתק להוי"ה כי כשמקבל אדנותו ית' ומודה כי הוא אל אדון על כל המעשים. וזהו תהי' בהוויתן תהיו כשתרצו להיות בהוי"ה אזי "קדושים "תהיו ר"ת ת"ק מלשון תיק ונרתק שתקבל עליך האדנות כנ"ל ותזכה להויות עליון. ועי"ז קדושים תהי' פרושים ומובדלים מכל רע כי לא תאונה אליכם רעה כי ה' שומרכם. ואז תדעו כי אני ה' אלהיכם כי ההוי"ה ימתיק גם את האלהים והדינים להיות רחמים פשוטים וגמורים אמן

א"י דבר אל כל עדת בני ישראל וגו' קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. ולכאורה הול"ל קדושים היו שהוא לשון צווי ולא תהיו שהוא לשון עתיד. ויתבאר בשני אופנים אופן האחד עפ"י אמרם ז"ל תהיו בהוויתן תהיו ור"ל דהנה הנשמה הקדושה בעת רדתה לזה העולם בגוף האדם בעת הזאת הנשמה מאירה עד מאד אמנם מפני שאין צדיק בארץ כו' היא נפגמה אח"כ בעוה"ר. אבל כשישיב בתשובה שלימה לפני המקום. יוכל לבוא למדריגה הראשונה שתהא נשמתו מאירה כמו בעת בואה לזה העולם וזה מאמה"כ קדושים תהיו כנ"ל בהוייתן תהיו שתקדשו ותטהרו עצמיכם לבוא למדרגה הראשונה ותהיו בהווייתן וקדושתן הראשונה וכבר רומזת בחיבורי הקודמים ע"ש

א"י בהקדם מאמחז"ל עץ חיים מהלך ת"ק שנה יש לרמז בדבריהם הקדושים דהנה כתיב עץ חיים הוא למחזיקים בה. נ"ל דקאי על השכינה הקדושה. ותיבת מחזיקים הוא ע"ד כלי מחזיק מ' סאה ר"ל דהשכינה הק' הוא עץ חיים לאותן המקדשים ומטהרים עצמם להיות כלי מחזיק ברכה שתוכל השכינה הק' למצוא מקום לשרות בתוכם. וזהו גם כן מאחכז"ל עץ חיים ר"ל כדי לזכות ולהתדבק בשכינה הק' שהוא עץ חיים כנ"ל אזי מהלך. מוכרח האדם להיות בבחי' מהלך דהיינו לילך ממדריגה למדריגה עד היותו. ת"ק שנה. ר"ל כלי ותיק להחזיק בתוכו השכינה הק'. ת"ק הוא מלשון תיק הספר ותיק התפילין ושנ"ה גי' ספיר"ה. וזה ג"כ פי הכ' קדושים תהיו כי תיבת תהיו מלשון הוי"ה ב"ה ר"ל שתהיו כ"כ קדושים עד שהוי' ית' ישכון בתוככם ממש וגמר אומר כי קדוש אני ה' ר"ל אעפ"י שאני ה' הוי' בלי סוף קדוש ונורא מאד. אעפי"כ אלהיכם. אני מצמצם כביכול אלהותי עליכם לייחד שמי עליכם שאני אלהיכם. מכש"כ מהראוי שאתם תקדשו עצמיכם עד מאד שאמצא מקום לשרות בתוככם אמן כן יהי רצון והבן

איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו וגו'. עיין באוה"ח. ונראה לבאר עוד בשום לב לדקדק אמרו אמו ואביו הי' די אם אמר איש אם ואב תירא. והנראה דידוע דהכל מכוון למטה נגד מה שלמעלה ואב ואם דלמטה נגד בחי' אבא ואמא דלעילא. וכן בכל קיום המצות הכל נעשה נגד דוגמת דלעילא וכמו שחינן דהמע"ה אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך. ר"ל אז לא אבוש בעשיית המצות. בהביטי בעשיית המצות אל כל מצותיך. כל הוא