קהלת משה קמב

הוא א"ס וב"ת אעפ"כ כ"י צמצם עצמו מא"ס כ"י לסוף בכדי לקבל תענוג מעם קרובו ישראל שזה היתה הכוונה בבריאת העולם והמקיים מ"ע ושומר עצמו מלעבור על ל"ת גורם קיום והעמדת העולם ונותן תענוג ושפע ונח"ר כביכול להבוב"ה עאכו"כ האדם אשר קרוץ מחומר שיצמצם עצמו מכל תענוגי והבלי העולם כדי לעסוק בתורה לעבדה ולשמרה בכדי שעי"ז נהי' בבחי' אשה בחי' מקבל תענוג ושפע מאתו ונהי' בנים למקום הגם כי אין זה תכלית כוונת העבודה לקיבול השכר מ"מ הא ממילא אתיא. וכאשר רמזה לנו המשנה באבות אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לק"פ אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא ע"מ לקבל פרם. והדקדוקים במשנה זו רבו ובפרט אומרו הוו כעבדים והלא עיקר העבדות להיות בבחי' בנים למקום. אמנם לפ"ד יובן היטב ונקדים משל דאיתא במדרש למלך שמסר פרדס לעבדיו לעובדו ולשומרו לזבל ולקשקש את האילנות וסך קצוב שכר מכל אילן לפי חשיבותו כן שכרו. והנה יש אשר חוששין לאילנות הפשוטים כי שכרם מועט ויש אשר אין רוצים בקיבול השכר ואין רוצים בעבודה אבל אוהבי המלך אין מגמתם לקיבול השכר כ"א לעשות רצון המלך וכל האילנות שוין בעיניהם כדי לעשות נח"ר למלך. כן הענין בעבודתו ית' אל תהיו כעבדים המשמשים ע"מ לקבל פרס כי מזה יסתעף להיות תחת סיג שאינו רוצה בשכר ואינו רוצה בעבודה או לעשות המצות ששכרן מרובה. אלא הוו כעבדים הגם כי אתם משמשין ע"מ שלא לקבל פרס כבן העושה רצון אביו לעשות לו תענוג ונח"ר ואעפ"כ יהי' בעיניכם כאלו לא עשיתם כלום כ"א כעבדים ובכל יום תהי' מוסיף והולך וכמאה"כ באברהם אבינו ע"ה ואברהם זקן בא בימים בכל הימים משונה בכל יום העבדות של היום מדאתמול. וזהו ליהודים היתה אורה לא אמר הי' לשון עבר אלא היתה בהוה. ור"ל ליהודי"ם מי שרוצה להיות בבחי' יו"ד בחכמה יכניס בתוכו אות דלי"ת בחי' דל שלא עבד עדיין כלום ואז היתה אורה בהוה בכ"פ בבחי' מחודשת כמו והיתה לו ולזרעו אחריו בלשון עתיד. וזהו גם כן פי' המשנה שאח"כ יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך. כי עיקר עבודתינו להיות משכן ומעון אליו ית' כמאה"כ היכל ה' המה היכ"ל גימ' אדנ"י שיהי' היכל להוי"ה לקבל בתוכו אדנותו ית' ואז הוא בית אליו ית' וז"א יהי ביתך פתוח לרוחה שתהי' כלי מורווח שתוכל לקבל קדושתו ית' כמו שצמצם כל ישראל בין שני בדי הארון כן יצמצם גם כן שכינתו בתוכך. ואמר שעכ"ז יהי' עניים בני ביתך. בני ביתך שאותם הבונים בית הנ"ל יהי' בעיניהם כעניים שלא עברו כלום עדיין. ונחזור לעניננו ואם טהרה מזובה כי הנה צריך לעשות לעצמו צמצום בכל דבריו הן באכילה ושתיה ושינה וכדומה לבל ישטוף בתענוגי מותרי עוה"ז. כי האיך יערב לו אכול ושתות ושינה ממורא ואהבת האדון ה' צבאות וכמאמר דוד המלך ע"ה עורה כבודי וגו' אעירה שחר. וכאשר הצדיקים באמת מנדדים שינה מעיניהם מעט שינות מעט תנומות וכארי יקום בחצות הלילה להתאונן על חורבן בית ה'. אבל לא כן הרשעים כי בחשך ידמו לשטוף במותרות עוה"ז לבלי חק ההוא יחשב בשם אשה זבה כי יעבור הגבול הקצוב לו כמו הזבה. ואמר אם טהרה מזובה כשהאשה יראת ה' הם ישראל כשטהרה מזובה לשום להם חוק וגבול וצמצום ע"י עסק התורה חוק ולא יעבור כ"א ההכרח אזי וספרה לה שבעת