קהלת משה קיא

עזה"ד שמחזיק ומקרב אליו הניצוץ הקדוש של כל אדם. לזה יאות להקרא בשם חכם וזהו גם כן מאמר הכ' כאן ויקהל משה כנ"ל שהי' מקהיל קהילות לדרוש ברבים. ומפרש הכ' שהי' דורש ע"ז הדרך שהיה מקהיל את כל עדת בני ישראל ר"ל הני"ק שבכל עדת בני ישראל. ואז ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. שהורם דרך ה' איך שיתקנו הכל עצהיו"ט ונכון. גם מה שנראה להם קצת דין ח"ו הוא גם כן כדי לתקן רק שהש"י מורה להם בזה איך לתקן מה שפגמו. ואז ממילא יתהפך הכל לטובה וכנ"ל. ומ"ש להלן ויאמר משה אל כל עדת בנ"י לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר י"ל ע"ד שאחכז"ל. אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למי ששונה מאה פעמים ואחד. ויש לרמז דבריהם כאן כי הר"ת "אשר "צוה "יהו' גי' ק"א רמז להמאה פעמים ואחד. ור"ל עוד זה הדבר אשר צוה ה' ר"ל כמנין צו"ה גי' מאה פעמים ואחד. זאת צוה ה'. לאמר כל פרק וכל הלכה מאה פעמים ואחד ואז יתקיים בידו והבן

א"י ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' אשר צוח ה' לעשות אותם. להבין יתור תיבת עדת. נראה כי הנה אין עדה פחותה מעשרה ועשר רומז על השכינתא כידוע. והנה שכינת עוזו והוויתו ית' הוא דבר שאינו שוה בכל כי כ"א עובד כפי בחינתו ועבודתו ככה מתקן חלק הוויתו וממשיך על עצמו שכינתא עילאה כמו אברהם עבד במדת החסד יצחק במדת הגבורה יעקב בתפארת י"ב שבטי י"ה נגד י"ב צירופי הוי"ה כמו"כ ששים רבוא נשמות ישראל כ"א בבחי' מחודשת. וזהו ויקהל משה הוא הדעת העליון הבוב"ה הוא מקהיל את כל עדת (אותיות דעת) היינו הדעות והוי"ה ושכינתא של כל בני ישראל כל עבדות שלהם לפי בחינתם הקהיל לאחדות הפשוט ויאמר אליהם זה הדבר אשר צוה ה' מה שצוה וחיבר ההוי"ה הוא לעשות אתם את"ם אותיות אמ"ת חותמו של הקב"ה הוא אמת. וכשיעשה תיקון לבוא אל מדת האמת יוכלו לצרף ולתקן ההוי"ה כ"א לפי חלקו ובחינתו והבן

והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן. ידוע כי אבנים נקראים האותיות ולהבין הדבר נראה כי אב"ן אותיות א"ב ב"ן כי המחשבה נק' אב שא"א להוציא הדיבור מבלי שיחשיב במחשבתו הדיבור ומי שהוא בן למקום יוכל להוציא הדיבור בקדושה וטהרה. ולכן נק' האותיות אבנים. גם בן הוא לשון בנין שבונה בעולמות העליונים על ידי דיבוריו הקדושים. וז"א והנשיאים אותם אשר נשא לבם אותם בחכמה הביאו את אבני היינו האותיות כנ"ל אל בחי' השה"ם אותיות מש"ה ר"ל אל הדעת עליון. גם ואת אבני המלואים שהאותיות הם קדושים וטהורים אולם הם בלי חיות ובבוא האדם הצדיק ועוסק בהם בקדושה ובטהר' מתמלאים חיות והארה יתירה כאשר גם הצדיק בראותו צדיק אחר מתמלא הארה וקדושה מכש"כ האותיות. וזהו ואת אבני המלואים שפועלים בהאבנים הם האותיות להיות מתמלאים בהארה וקדושה יתירה. ובזה גורמים לאפו"ד אותיות פודא"ל שפודים את הכל להיות בחסד אל. ולחש"ן אותיות נח"ל ש"ו נח"ל נוטריקון "נפשינו "חכתה "לה' ש"ו גימ' דב"ש כדאיתא בכוונת שופר כי פ"ר דינים נמתקים בש"ו גי' דב"ש. וכן החשן מכפר על מעוות הדין כדאיתא ברש"י ז"ל שממתיק הדין להיות