אילימה ע

ומקבצת כל הספי' והם ד' אצבעות בגודל דהיינו סוד ההנהג' מקובצת שהם ד' רוחין מתקשרן שהם ד' ספי' חגת"ם והיינו שהם ד' בחי' למל' שהיא נק' גודל כאומרו קטני עבה ממתני אבי. והנה לפ"ז זרת הוא ה' המתפשטת וטפח היא ה' המתקמטת וכולם ענין א' ולזה הם ב' ההין הה' המתפשטת היא הבינה והמל' בה זרת כמוה והה' המתקמטת מלכות והבינה בה טפח כמוה ודרך כלל זרת בינה טפח ולהיות הת"ת נאצל מן הבינה נאמר בו ושמים בזרת תכן כאומרו כונן שמים בתבונה:

פרק כא אצבעות הנה האצבע סתם היא הבינה א' אולם הם ה' אצבעות הם ה' ספי' חג"ת נ"ה אמנם שיעור מדידת' היינו בסוד בחי' ולמטה מאמה וזרת וטפח מפני שהוא בחי' פרטית מן המדה חלק מדה. והנה כשיאמר ה' אצבעות יורה התפשטות' קצת אבל לא בזרת אמנם אם יאמר אצבע סתם יורה על סוד וא"ו שהוא הת"ת בבחי' פרטי' חלק מהורת דהיינו הבינה והיינו אומרו אצבע אלקי':

פרק כב הנה לפי הרמוז במדות הנז' שהם אמות זרתות טפחים אצבעות שהם בחי' ידועות בספי' יורה זה מה שלא יורה חבירו א"כ אין לתמוה אם יאמר ה' אצבעות ולא יעשה מהם טפח מפני שהטפח ספי' ובחי' ידועה נמדד' והאצבעות בחי' ידועה והיאך יתקבצו בחי' רבות ידועות ויעשו ספי' אחת זה נמנע ואם היות שבציור הגשמי יצדק בציור הרוחני אינו ולכך לא יתקבצו טפחים רבים ויעשו אמה או זרתות ולא יתקבצו זרתות הרבה ויעשו אמות מפני שכל א' וא' בחי' לעצמו וספי' לעצמו ואור לעצמו ואולם ימדוד קו המדה זרתות הרבה וכן אמות הרבה וכן טפחים הרבה והיינו בחי' אחת ואצילות משתלשל בחי' מבחי' זו אחר זו עד מספר ידוע לפי מה שפי' במספרים בפ' י"ו ולעולם הם מציאות מדה א' משתלשלת זו מזו וזו מזו מודדת וחוזרת ומודדת אמה אחר אמה פעמים הרבה זו אחר זו והיינו התפשטות המדה ההיא והשתלשלות' במציאות המדה ההיא כמה מציאיות אשר לה זה אחר זה עד הגיע בחי' הגילוי או עד הגיע קו המדה למדוד מדות אחרות וכן זרתות הרבה או טפחים הרבה הכל אורות עליונים ובחי' לספי' שפי' כבר בחי' ספי' המספר כדפי' בענין המספרים ועד"ז ג"כ אל בחי' עולמות כך אלף עולמות הם בחי' ספי' השתלשלות להם פעולות ידועים וענינים לכך נשתלשל שיעור ומספר ידוע כדפי' המספר בספי':

פרק כג בזרת נמצא ענין בקו המדה מה שלא נמצא בשום מדה משאר המדות לא באמה ולא בטפח והיינו שימצא בו שברים ושברי שברים חצי זרת וחצי חצי ושליש' וב' שלישים וזה ענין מבהיל כי איך אפשר שמה שיהי' מדה או ספי' ידועה יעשה חצאין וכיוצא. בזולת שמן הראוי שיהי' ענין הספי' הזאת דומה לשאר הספי' וכמו ששאר הספי' לא יסבלו השבירה והחילוק ג"כ ספי' זו לא תסבול החלקים. והנה ראוי שנחפש על מספר הסובל חצי וחצי חצי ושליש וב' שלישים ויהי' כל חלק מאלו החלקים דבר ולא חצי דבר ומצאתי המספר שיסבול אלו החלקים והם ח' ואחר שעמדנו על זה נאמר שהזרת הוא חצי האמה כדפי' והאמה ו' טפחים והזרת ג' אמנם אלו הג' יש בהם כנגד הששה כפלים מפני שאות ה' שבבינה היא כוללת ג' ספי' מהו' המתגלות בת"ת והיינו חג"ת כדפי' וכל חלק מאלו הג' שקול ככל הת"ת מפני שהבינה היא אם לת"ת וסיבה לכל הספי' א"כ שלשה ספי' אלו העליונות רבו כמו רבו על בחי' הת"ת והנה הזרת היא הבינה ויש בה ג' אלו שכל א' וא' יש בו סוד המרכבה המרובעת דהיינו יהו"ה מלך יהו"ה מלך יהו"ה ימלוך שהם אמות לי"ב הויות כדפי' בספ"ר ובכמה מקומות וית' במקומו בעז"ה ולזה הם ג' יודי"ן ג' ההי"ן ראשונות ג' ווי"ן וג' ההי"ן אחרונות והנה הזרת לפ"ז יתחלק לכמה חלקים בערך הבחי' הנז' אם שלש יהי' שם מג' שמות ויהי' הראשון ואם יהי' ב' שלישי' יהיו ב' שמות ואם יהי' חצי הזרת יהי' ו' אותיות הם ו' הויות ואם יהי' חצי חצי יהיו ג' הויות הם ג' אותיות מהשמות מפני שיתחלקו לשלישי' נגד ג' שמות שהם ד' הויות כל שליש ויתחלקו לרביעי' ולחצאי' נגד ד' אותיות כדפי' וכך הם סוד ההויות נחלקות לחלקים אלו הנז' כדפי' ועתה בזה לא יתרחק שפעמים ימדוד י"ב הויות כמה פעמים ולפעמים ימדוד ו' ההויות או ג' הויות או ד' או ח' כפי צירוף השמות כדפי'. ואולם סבת התחלק י"ב הויות לפורסם פרסים אלו יהי' הענין מצד המל' שהיא לבנה פרוצה והיא מתמלא' ולכך מבחי' יהי' באיזה מקום שיהי' מציאות' חלקים אלו כי מצד הת"ת לעולם המדה מליאה ואין מדה פרוסה אלא מצד המל' מצה פרוסה ויתייחס הענין קצת אל נה"י מפני היותם למטה מן המל' בבחי' היות' למעלה ויפרסו למטה נצח הוד ויותר מהמה היסוד ויותר מכולם המל' ברדתה למטה משלשתם כנודע:

פרק כד חו"ל הנה אלו האותיות יורו ג' חלקים שיחלקו קו המדה למדוד בהם מדידות הספי' מבינה ולמטה ואלו הם ג' בחי' בסדר קו המדה שבתוכיות הבינה והיינו חול גבול לים שהבינה ים ואין בה גבול וע"י אלו הג' בחי' הים מתרחמת מדיניה הקשים ועושה גבול שלא יתפשטו דיניה ואלו הם בחי' הבינה שבסוד קו המדה