אילימה סג

למעלה שאפי' תאיר הנשמה בהם אין כח בספי' לסבול יותר מן השיעור ההוא והגבול ההוא שסוף סוף הם נאצלים ולא מאציל והיא השיעור המשוער הנק' קו המדה אשר **(אולי צ"ל בביאור או נתבאר)** בבאר שימדוד המכוין בעת הייחוד:

פרק ששי עוד תוספת ביאור על הקודם הנה קו המדה הזאת יהי' בה ג' בחי' הא' הוא בוצינא דקרדינותא דהיינו שהיא בוצינא מנורה המאירה הספי' הארת הנשמה שהרי א"ס מתלבש בכתר ומשם הנשמה לספי' וכן פי' בתיקו' במלת כיהו"ה כגון אין קדוש כיהו"ה שאות כ' בכתר הארת א"ס ע"י התלבשות הנשמה בכתר בתוך י' חכמה ה' בינה ו' ו"ס ה' מל' והארת שכלים אלו מהנשמה ע"י הלבוש הנז' נקרא התפשטות בוצינא דקרדינותא ואפי' שימצא עניינם בספי' התחתונות לא נתן חילוק אל סוד בחי' הארת' בין עילה לעלול אלא כל המדות והעלולים ממנה שוים בהשואה מן הא"ס בכתר בוצינא דקרדינותא נאמר בה שאין חילוק בין עניינם למעלה בספי' עליונות בין עניינה למטה בספי' תחתונות מאירה בהם ומרבה הארת' בכל אשר יוכלון שאת זולתי שהספי' בעצמן עלולות זו מזו אמנם הנשמה האמתית שהיא א"ס המתלבש בכתר להקרא בוצינא דקרדינותא אין חילוק בין עילה לעלול לה כלל אלא כולם מא"ס בסוד רצון הרצונות שפי' בתמרים הקודמים הב' קו המדה היינו שהיא מודדת מדות משוערות בכל מדה ומדה וזוהי בחי' מתפשט' מן ההארה הנז' שהאור מאיר לפי המדות המשוערות והיינו שישתלשלו בחי' ושיעורים ומדות כאשר נבאר וישתלשלו ומאלו המדות ימדוד סוד קו המדה ומדות וישער בהם ולזה לא יתן מדה שוה לכל א' וא' אלא ישער כפי שיעור המדה בעצמה ולכך מדה א' לכתר ומדה א' לבינה ואין המדות שוות ומדות ידועות לספי' ועכ"ז אין השינוי בקו המדה שהיא מתפשט' מן הכתר דבקה בנשמת' אור א"ס נשמת הספי' תמיד אבל עכ"ז ישער וימדוד במדות שיעורי' משוערים ומדות ידועות לכאו"א כפי עניינה ועכ"ז הם דבוקות במאצי' מתקרבות ע"י השיעור והמדה ההיא כדפי'. והנה אין כלים ואין שיעורים ואין ענין יותר מי"ס אמנם ימדדם בשינויים ועניינים לפי מציאות' עד שימצא מדה כוללת מאה פעמים החכמה ואלף פעמים הבינה ועשר פעמים הת"ת וה' פעמים המל' והיינו בסוד השתלשלות קו המדה המודדת וכמו שהי' מציאות תחלת האצי' בספי' עצמם כך ישער שיעורי' ומדות ואציליות בספי' וירבה עניינם ויגדיל כוללותם וזוהי שיעור ומדה אשר להם הג' היא סוד מציאות' מתכלית העלם הכתר דבקות' במאצי' בא"ס לא יחסר כח כל דבר בהם והיינו סוד הנשמה האמתית בהם שהשיעורי' והמדות וההארה הכנה למשכן הנשמה האמתית אשר אין בה חילוק ולא ספי' ולא מדות אלא כל אלו המציאיות איברים וכלים לאותה הנשמה בתוכה והיינו שפע אמיתי ואור ממנו לאין תכלית ואין קץ וסוף אמנם הכלים הם כלים שיש למציאותם קץ ותכלית ולכך כשתאיר לא יתן חילוק מצדו בשום כלי אלא כולם לפניו דבקים בו באותה הנשמה וההארה המתפשטת ממנו שאינה נבדלת ממנו שאינו בעל חיבור ופירוד אינו בעל הפעלות אינו בעל ריבוי הכל מיוחד שוה לאחדותו הוא הוא סוד המאצי' בנאצל וענין זה אינו בשיעורי' אלא כאשר ישער המודד מדותיו או המכוין קשריו וייחודיו וחיבוריו בספי' מיד יכוין בא"ס יחיד נעלם נשמה המחייה הכל ואין בו שום שינוי לא מעילה לעלול ולא מספי' אלא הכל סוד מרצון הרצונות והוא שופע מכל צד ומכל עבר ומכל מציאות שפע כל ספי' ופעולת כל נאצל ואין בו פעולה ידועה מבחי' ידועה אלא מכל המציאות אחדות שוה פשוט תכלית הפשיטות פועל כל פעולות ואין בו פעולות ידועות אלא נובעות כל הפעולות ממנו כמבואר בתמרים הקודמי' ומה גם תמר א' ואם יחסר או יעדיף ימדוד או יחזור יהפוך יתעטף או יתפשט יפסוק או ירוץ יקשור או יתיר יאריך או יקצר ירחיב או ירומם יעמיק או יעגיל ירבע או יפסיק הכל מצד ההלבש' במציאות הכתר שבו ב' בחי' הקודמות הא' בוצינא דקרדינותא מצד ההתקרבות אליו הב' קו המדה מצד ההתפשטות למדות במדות לכוללם בחי' הרבה שיעור ומדה כאשר נבאר:

פרק ז לקו המדה שיעורי' ומידות מיוחסים בשמות ידועים בדברי רשב"י ואם הייתי מעתיק דבריו כפי פירושו בשמות ההם הייתי מחליף העניינים חילוף רב עד שלא ידע המעיין מקור דברי ואם ח"ו באו בהם חילוף אמתת הבנתם בשינוי מועט הייתי משנה כוונתו ח"ו ונמצאתי כאשם לכך עלה בלבי לסדר המלות והשיעורים ההם כולם מבוארים בפרקים ידועים ואח"כ אכנס בהעתקת לשונו בהרחבה מועטת מה שלא ישנה ההבנה כלל וכאשר יבא המעיין להבין דברי מתוך דבריו ולראות מחצב ההקדמה ממקורה ישכיל הענין בקלות ויוסיף לקח בע"ה. ראשונה המאמר הזה עיקרו בפ' ואתחנן שם העתקתיו מסוד שיסדו ר"ש על סוד ק"ש כאשר יראה המעיין ויש בו עוד סודות בתיקו' העתקתיו בב"ק ש'. ויש בו מלות גשמיות ראוי אלינו להפשיט גשמיות' ולהשליך קליפת המשל ולאכול מוח הנמשל אשר בתוך קליפי המשלים והם אלו י' א' קו ב' מדה. עם היות שהמלה הזאת מורכבת תמיד קו המדה. ימצא נפרדת קו מן המד' או לפעמים נטוי קו ועביד מדה וכיוצא ג' אורכא ד' פותיא ה' עומקא ו' רומא ז' עיגולא ח' ריבועא ט' חשבונות שלשה שית חמש מאה חמשין ת"ק אלף ת"ק אלף. ס'