עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אילימה

אילימה מח

Ilmanah Rabbati 48 · אילימה · free full Hebrew text

Open in the reader →

מן החכמה במקומ' וכל מידי צאתה במציאות ענין הנמצאות בה שהם שעריה בחינותיה הנה יתמצא שם בכתר ויעשו תיקוני' וכן יהיו התפשטות הספי' מושרשות למעלה ומשתשלות ויורדות למטה ומתמצאות ממציאות אל מציאות עד הגיעם אל מקום גילויים ומסוד המציאות האלו יתבחנו במציאות העליון עד התפשטם אל הגילוי יהי' תיקוני האיברים ומציאות' ואין ראוי שיחשבו תיקוני' אלו כל א' וא' ספי' א' אחר שאינם אלא שרשי הספי' התחתונות המושרש בעליונות והנה השרשי' האלו להם פעולות לבחרות שהרי הם בשבח ומעלה יותר בהיותם במקום העליון שם בשורש מהיותם במקומ' והנה לפ"ז יפעלו מעין פעולו' הספי' שהם מושרשו' בה ויפעלו מעין פעולות עצמ' במקומ' לכך יהי' ענין הפעולות משתנות פעולות הרבה בכל ספי' וספי' כאלו תאמר גבורה שבעין יראה יראה בדין הרי נרכיב ענין הראות שהוא השגחה עליונה בג"ר עם פעולות המדה למטה במקומ' והנה כשתדמה ענין זה תמצא שיהיו מציאות הספי' למעלה ברצון הרצונות והתפשטם במציאות הכתר עם צאת' אל החכמה והבינה יותר מרובים ומשובחים ממציאות למטה מחו"ב והטעם כי בהיותם בכתר יהי' כולם שם וכאשר ירדו הרי נשאר הכתר שאינו עוד משתלשל וימעטו המציאות וכן ברדת' מחכמה ימעטו שהרי נשארה החכמה וכן ברדת' מהבינה שהרי נשארה הבינה ואינו דומה השתלשלו' וצירופם זו מזו בהיותם י' אל צירופם והשתלשלם בהיותם ט' כ"ש בהיותם ח' כ"ש בהיותם ז' ועד"ז ירדו בזולת שבח ופעול' הספי' בהיות' מושרשות שם בכתר שהם קרובות לא"ס יצטרכו כמה השתלשלות עד הכתר ממציאות אל מציאות שם עד צאתם מהמאציל אל נאצל ומנאצל א' אל בחי' השתלשלות עד צאתם ממנו להתמעט שיעורם ולהגבילם אל מקום גילויים ומטעם זה יהיו התיקו' שם בסוד המעלה המפואר' יקראו תיקו' א"א וברדת' ימעט מציאות' ויקראו תיקו' ז"א ולעולם הספי' אינם אלא י' ואופן מציאות' זה גרם סוד תמונת שיעור קומה בזולת עוד כללות הספי' אלו באלו שזהו קשרם ואחדותם שגם זה גרם הענין הזה בתיקו' בזולת מה שתקבל ספי' מחבירתה שיתן בה שינוי בחי' וכ"ז יגרום חידוש בחי' בספי' והבדל חלק מחלק עם היות' כולה עלול א' וספי' א' ולזה יתרבו פעולותיה ויתרבו הכינויים והאמירות כאשר יתבאר:

פרק ד הנה יצא לנו לפי דרך זה ענין השתלשלות הספי' זו מזו בדרך עילה ועלול אמנם יש עוד בחי' שעם היות שנשמור יחס עילה ועלול יתייחסו בבחי' אחרת ונתן לאותו ענין ג"כ יחס במציאות ויעשה המציאות ההוא תיקוני' ועניינים בהשתרשם בספי' העליונות עת גילוים אל מקומם והשרשים ההם יעשו גם תיקו' בספי' ויהיו מציאות האיברים והם אלו כי הצבת בצבת עשוי' והענין הרומז כאן לחכמינו פלא כי אין בריה שלא יהי' מזכר ונקבה והרי א"ס אב מוליד ראשון ממציא כל הנמצאים אמנם האציל ראשונה הכלי שע"י אותו הכלי יהי' נקבה לקבל השפעתו והיו הנמצאות כצאתם ממנו הם יוצאות זכרים ירצה מתפשטים אינם צריכים להחזיר פנים אל צד מעלה לקבל שהם משפיע ולא מושפע ואלו מתפשטי' ויוצאים ממאציל אל נאצל והרי בחי' ראשונה אל הכתר היא מעלה זו רצון הרצונות ושם המציא והאציל ברצון הרצונות שיהי' שם ולא לצורך שם אלא בהתפשטות למטה בסוד זכו"ן משפיע ומושפע כדי שיהיו הנמצאות מתאמצות והולכות שאם לא תדמה כך יהי' קיים עומד בעצמו בלתי מתפשט לכך אפי' בכתר בגזירת החכמה הקדומה אשר בכתר מיד שם נזדמן זכו"ן והם חו"ב קדומות נעלמות בחכמה המושרש' שם להוציא סוד הנמצאות אל מציאות מפני שאם תדמה בנפשך המשתלשלות ישר אלף אלפי אלפים פעמים סוד ההמשכה הישרה שמעולם לא יעשה שינוי להשתלשל אלא יהי' הכל מעין טבע שכלים הוא היא א"ס ממציא הכתר ולעולם דבק במאציל אלא ימציא הרצון שם זכו"ן הם חו"ב יתנו להויות סוד ההעתק ממציאות אל מציאות הנה יהיו הנמצאות שם יוצאות מאמתת אחדותו אל מציאות הכלי הראשון ואח"כ יעתיק המציאות ע"י הכלים האלו שהם זכו"ן וילדו והולידו הנמצאות מענין לענין ע"י העתק כעין העתק התולדות מהמזונות והשרשים ילקח בזכר וימציאם מההעלם הגמור אל היש בזכר ומשם יתמצאו בנקבה וענין זה ממש הם התולדות והתפשטות הספי' שהם יוצאות מן האין הגמור הוא כתר מא"ס ולא אין שאינו. אלא אין על רוב האדיקות ויתפשטו אל היש ע"י סוד זכר היא חכמה ומשם ימסרה לנקבה היא הבינה והרי ב' מדות אלו הם מושרשים בכתר שבכתר ומשם ממציאות אל מציאות יצאו ע"י העתק' כאלו תאמר הצבת שהם חו"ב שבמקומ' בצבת שהם חו"ב שבכתר עשויה שאין בריה שלא יהי' זכו"ן ועי"ז יהיו מציאות ותיקו' בכתר העליון בסוד התפשטות אלו המדות והתפשטות התולדות על ידם וכמו שהתולדות למטה ומה שיעתיקו אלו הספי' הם ז' מדות כך כשיולידו הספי' העליונות השרשים אשר בכתר יולידו בהעלם ומציאות הספיר' בתוכם כאלו תאמר ראובן בהעלם יעקב בבטן רבקה וכבר פי' שהמציאיות הדקים הנעלמים האלו הם משובחים ויפים ממציאות בגילוי ועתה מזה נקיש ד' בחי' הא' הכתר בן ראשון אין אביו צריך צבת לעשותו ולזה עלול א' נמצא בלי זכו"ן מפני שהוא כלי יוצא מעצמו' ולזה ניתן לו שבח ומעלה לקול כל נאצל