אילימה לד

אשר אינו נפעל שהוא המנהיג תוך הספי' יכנו הספי' כרצונו הכנה עצומה ויתקרבו והיינו מה שנאמר שיאיר הכתר וכיוצא ולא יהיו הספי' האמצעיות מלבישות אור א"ס ומרחיקות אותו מן הספי' התחתונות אלא יזדככו ויהיו מעבר לבד לא לבוש והיינו שבהיות אור א"ס בספי' עצמן ואפי' הגבורה נרפאו הדינים תכלית הרפואה ונתבטלו ונמתקה הגבורה תכלית המתקה ואז נפעלה הגבור' מאור א"ס במדרגה א' בהפעלות הכתר במשל ואז כל הספי' מאוחדות שאין הספי' משתלשלות ומתרחקות אלא מצד עצמן כדפי' והנה ההרחק והקורבה תלוי בזיכוך המדרגות אם יזדכך הכתר יהי' אור א"ס בספי' ואם יתעבה ילביש אור א"ס ולא יתפשט אל הספי' אלא בהתלבשות וכן אם יתעבה אור החכמה ילביש עוד ואם תזדכך לא ילביש עוד מדרג' אחרת ועד"ז תדין לכל בחי' ההלבשה וההרחקה שע"י שהם ז' מדרגות הא' א"ס הב' א"ס בתוך כתר שבכתר הג' א"ס בתוך הכתר שבכתר בתוך החכמה הקדומה הד' א"ס בתוך הכתר בתוך החכמה הקדומה בתוך החכמה ממש. הה' א"ס בתוך הכתר בתוך החכמה הקדומה בתוך החכמה עצמה בתוך הדעת. הו' א"ס בתוך הכתר בתוך החכמה הקדומה בתוך החכמה ממש בתוך הדעת בתוך הבינה והבינה מאירה סתם ההנהגה הראויה בארבעה מקורות נפתחים שהם סוד יהו"ה חסד י' גבורה ה' רחמים ו' הכולל ה'. הו' הבינה מסתמת עוד סוד הנהגה זו ואינה פותחת אלא מקורי הגבורה והעולם משומם מהדינים והגלות הוה והקלי' גוברות והכל תלוי מהנהגה זו ולמטה ויש עוד להנהגות אלו פרטי פרטים ועניינים יתבארו במקומם בתמרים הבאים ולא הי' כוותינו בפ' זה רק לתת כבוד הפעולות וההשגחה לא"ס ולא ימשך ממנו דבר יזיק אמונתינו באחדותו כלל ועוד יש עניינים בזה תשמעם בפרקים הבאים בע"ה:

פרק י הנה בפ' הקודמים התהלכנו בביאור ב' עניינים הא' ברצון האלוה הב' ביכולתו לפעול השכר והעונש והרחקנו ממנו כל אשר לא יאות והעמדנו כבוד אחדותו על נכון. עתה נבאר ענין הידיעה והוא דרוש קשה למאד ומבוקש נכבד לפרשו נבוכו בו הרבים ונלאו למצוא תי' הענין. והנה הקדמה א' שהוא יודע שאם נעלים ממנו הידיעה ח"ו זהו העדר ולא יאות אליו אלא שהוא תכלית השלמות כולם ויודע בידיעה שאינה חוץ ממנו **(אולי צ"ל אלא)** או שהוא וידיעתו א' ויודע פרטי הנמצאות כולם ולא יחייבו בו הרבוי ויודע המתחדש ולא יחויב בו חידוש כלל ומפני שכל אלו הדברים מתנגדים צריך לתקנם על הנכון ולזה אל תחשוב שנוכל לדעת מציאות ידיעתו שאין מהותו מושג אמנם כונתינו לתקן הדרוש הזה על דרך המקובלים הנה החוקרים אמרו על הענין הזה דרך קצרה הוא היודע הוא הדעת הוא הידוע בענין שאין ידיעתו בנמצאות מצד הנמצאות בעצמם. אלא בהיותו יודע את עצמו יודע הכל כיון שהכל נמצאו מאמתת עצמותו וידיעתו קדומה בקדמותו אין שום חידוש נוסף בו מפני חידושי הנמצאות מפני שהוא קדמון וידיעתו בקדמותו והנמצאות קיבלו חידוש מצד עצמן אמנם מצד עצמו קדמון וידיעתו קדומה והנמצאות קדומות בעצמו בלתי מתרבות שלא יתרבו בו ח"ו אלא הוא הדעת והיודע והידוע והנה לפ"ז אחדותו כלל הידיעה דהיינו הנמצאות והנמצאות מיוחדות ידועות לו בעצמותו מיוחדות כאחד האמתי ואחר שהגעת אל המדרגה הזאת תדע מה אנו אומרים מהספי' נעלמות בעצמותו מפני שא"ס באמתת אחדותו כולל הנמצאות ויודעם והנמצאות הם הידוע א"כ כל הספי' שנמצאו כולם נמצאו ונאצלו ממנו אמנם הם בעצמותו כקדמותו ולא נתחדש לו ידיעה אחרי צאתם שהרי היו קודם היותם באחדות עצמותו ושם אינם ספי' ח"ו שאינם עלולות אמנם הם עצמות הבורא שהוא והם א' שהוא היודע והידוע והנה תדע כי הנמצאות יתפרטו לפרטים עד אין תכלית וכל כח האדם לקבצם ולאחדם עד לקשרם בידיעה העליונה והיינו דביקות הפעולות בפועל והנה קשר הנמצאות בפועל מצד עצמותו אינה צריכה אלינו אמנם מצות ק"ש לאחד הפעולות אחרי הפרדם בשרשם העליון. ואל תקשה היאך יתעלו הנפרדים ארצה במנין הבאים מצד השתלשלותם לחזור אל מציאות האחדות הקודם. קודם היותם כי כמו שהנמצאות נמצאו מעצמות אחדותו כך יחזרו אל האחדות ההוא וכמו שלא נייחס גריעות מהבורא המצאם כך לא נייחס תוספת אם יחזירם אל אחדותו וז"ס האצילו' שיתאצלו זמ"ז ולא יחסר הא' ויחזרו הדברים אל נרתקן ולא יעדיף דבר ולא שיהיו אפס ויתבטלו אלא יתקשרו באחדות הקודם ויתעלו ויש תחת הדרוש הזה ג' עניינים הא' כניסת ההיכלות בסוד התפלה עד המל' כמבואר בפ' פקודי. הב' כניסת הנשמות בלילה למדת המל' בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך כמבואר בכמה דוכתי. הג' עילוי הנמצאות בסוד היובל וכל אחד יתבאר במקומו ואב לכולם סוד ק"ש הנה באמירת מלת שמע מורה על המדה האחרונה הזאת המקבצת ומשמעת כל הנמצאות אשר למטה ולא אאריך בפי' העניינים בפרט אלא בדרך קצרה עד שתבא אל מקום עיקר הדרוש בע"ה. ואח"כ תתעלה המל' באחדות הנמצאות הפרטיות בריאה יצירה עשיה דהיינו שמע קיבוצם ואחדותם זו בתוך זו עד אצי' והם במציאות אצי' בהשתרשם במדה זו ומדה זו מזדככת בהתקשרה בישראל שהם ו"ק ונקשרו ונאחדו המציאות הנאצלים בימי היותם באחדות גמור ועלו ונקשרו החכמה