אילימה שה

דבקותו והיינו שהם בקומ' בממדי' אחוריה' בינה כדפי' בפ' ויצא סי' וכאשר יהי' סוד בליטת' אז ההרי' הרי' קשי' בדין להשפיע לחיצוני' מרירות' והם הרי נחשת להשפיע לנחש ואז יבלטו וירדו למט' ויפתח בין ב' הפתח להשפיע' וכמו שפתח המקוה יוצא פנימה מבין הכליות הרי נחשת כך ממש בסוד הקומ' מחוץ יוצא התעלה דרך האמ' מבין הביצי' בענין ששמרי ההכנ' שהם מכיני' הם משפיעי' לחוץ ומטעם זה ג"כ הם הרי' אלו מבחוץ מאחור הרי נחשת. ואם לחשך אדם שהרי ב' מדות אחרות קדושות למט' שהם המל' והיסוד אף אתה אמור לו שהרי אלו יורדי' ואלו עולות למעל' ובחי' להשפיע לחיצוני' בסוד שהם רגלי' יורדי' עד ההשפע' לחוץ והם מזוזות משם סוד המות זז מות כדפי' בתי':

פרק יח היסוד נק' קשר כל הספי' כלם והיינו שכל צד ייחוד וקשר הספי' שימצא זו עם זו הוא ע"י היסוד הקושר ומייחד והיינו סוד הגידי' שהם קושרי האיברי' אלו עם אלו וסתם גיד הוא היסוד סוד ג"ד דהיינו שהוא כלל ז' ספי' שזהו מציאותו על הסתם דהיינו ו' זעיר' ואות יו"ד עטרה דברי' ג"ד ז' דהיינו ג' חג"ת ד' נהי"ם שזהו שיעור קומתו וע"י סוד הטיפ' ההיא י' נמשכת דרך בו נעשה גי"ד והוא בחי' נמצאת בין אבר לאבר בין ספי' לספי' בין בחי' לבחי' לקשר תמיד הנפרדי' ובכל קשר וייחוד שבקומ' שם תמצא מיד סוד הגיד לקשור ובאמצעותו כמעט כל הנהגת האיברי' דהיינו שעיקר כל הקומ' והנהגת' תלוי בספי' זו ואצ"ל במקומ' ומציאות' אלא אפי' בכל הספי' ובחי' האיברי' ולכך נק' קשר הספי' והטעם שכמו שהוא בין זכו"ן דהיינו אמצעי בין משפיע ומושפע ונותן להם הקשר והייחוד. והענין שכל איברי הקומ' נותני' מקום כל אחד בחבירו בסוד וקרא זה אל זה שנותן הא' מקום לחבירו להכלל בו ולזה תמצא עיקר האיברי' כל א' וא' יש בו בית קיבול נקביי לחבירו זכר להכנס בו וכיוצא ואותו המציאות וחיבור אינו משתלם אלא ע"י היסוד גיד האמצעי בתגבורת החסד שם דהיינו סוד הלובן והגידי' האלו יתפשטו עד שישובו בשר דהיינו התפשטות היסוד עד המל' שהיא עיקר כל הבשר כדפי' בפ':

פרק יט בזוהר פ' בראשית סי' א' בענין אור הגנוז בתוך היסוד ומשם נזרע ובפ' תרומה פירשו בפ' אור זרוע לצדיק:

פרק כ מצאתי ענין פי' רז"ל צבאות אות הוא בצבא שלו ופי' בזוהר פ' בראשית ואמר על היסוד בסי' ב' משער א' אות הוא בכל חיילין דיליה רשי' איהו ורב מכולהו. והענין כי עם היות שכל הקומה היא משתתפת בהוצאת הצבאות הם החיילי' המתפשטי' מייחוד קבה"ו דהיינו כל אותם הנמצאות שהם ממד' המל' למטה הם צבאות עליוני' עכ"ז הם מיוחסי' אל היסוד והם ידועי' אליו ונוטלי' סימן ואות היסוד והיינו צבאות שהצבא מביאי' אות וסי' שלו והיינו אות הוא בצבא שלו מסויי' הוא, באות ידוע בצבא העליון כלו. אמנם כאשר אנו באי' לדקדק על הסי' הזה אין אנו רואי' שום סי' כלל בצבאות העליוני' דקאמ' רשי' איהו מה הרושם הזה שהם רשומי' מן היסוד יותר משאר עד שיאמר אות הוא בצבא ומה שנרא' בזה שם הוא זה כי אחר שאי אפשר להתהוות במציאות אלא ע"י כל הקומ' שהרי כל הספי' נותני' כח השפעת' לכל הפעולות כ"ש כאשר יהי' ענין הפעול' הולד' ההויו"ת שכל הקומ' נותנ' כח כל האיברי' מפני שעם היות שההוי' הגשמי' לא יחוייב כך שהרי אין סומא מוליד סומא וכו' עכ"ז סוד הטיפה הזרעיי' מכל האיברי' ובקומ' העליונ' מעולה יותר ויותר שכל הספי' הם משתתפות בפעולות ולזה הי' ראוי שההבט' אל הוצא' התולד' יהי' חל כל הספי' שכולם פועלות פעולה זו עכ"ז הבטת כל והשקפ' כל מבין אל ענין התולד' אינו אלא אבר המוליד שהוא היסוד כעין שהוא רשום הגשמי בהולד' הבני' אל האבר הזה עם היות שכל האיברי' יתנו כחם לא ישקיף הדע' המשקיף לייחס ההולד' אלא אל אבר זה א"כ רשום הוא בצבא שלו שכאשר יתנו ייחס אל השתלשלות ההויו' ומקום הוצאת' יאמר הדעת וירשו' מהיסוד עם היות שיצאו משאר הספי' והטעם להיות הספי' הזאת רשומ' לעשות זיווג וייחוד הזכר עם נקב' והיותה מעבר אל ההויות משרש' אל הנקב' כדי להוציא' לחוץ לכך ירשום הדע' ויתן ייחס ההויות אליו ויהי' אות הוא בצבא ודאי ולזה יקרא רב פעלי' שם בזו' מפני שהספי' זאת מסויימת בייחס הפעולות אליה יותר מכל שאר הספי' ופי' שם שיש לה ב' בחי' עם הצבאות והחיילי' ההויו' המתפשטות הא' בחי' הויית' והתפשטות' כדפי' שכולם נזרעי' אל הנקב' ממנו. הב' בחי' קיומ' ושפעם מזונם שהוא משפיע להם מלמעל' וב' פעולות אלו הם עיקר אל ההויו'. הא' השרשת' בו מפני צאתם דרך בו. הב' קיומה ושפעם מזונם לזה ראוי