אילימה רעג

מוצאות אלו הם חג"ת נ"ה והיינו שהם אותיות מבי' ואלו הם מוצאות האותיות ומקורם מהבי' הנק' ה' ע"ש ה' ספי' אלו וסוד מציאות האותיות הם שרשי' לכל הנמצאות שהרי בהם נמצאו ההויות כולם כדפי' בסי' וכתיב מי זה אמר ותהי דהיינו ויאמר אלדי"ם מ"י אל"ה יהי אור ויתפשטו השרשי' ויצאו הנמצאות מהעלמן א"כ אלו האותיות שהם כלים להוציא הרצון העליון ולגלות סודם שרשי הנמצאות. והנה הגרון סוד העלם פנימי סתום מור' על הכתר חסד עליון נעלם והיינו כחסד המתעלם ולכך הגרון מקום נביעת האותיות בשתיק' רבה והסתר גדול ואח"כ ימשך אל החיך שהוא הגבור' ולא גבור' דין ח"ו אלא מקום שהדיני' מושרשי' להמתק שנאמר בהם הנחמדי' מזהב שאין הייחוד נחשב במקום שאין דין המשל בזה אם יעמוד אדם וייחד השרשי' אשר בכתר או כתר בא"ס אין לו מצד זה שכר מפני שהם מיוחדי' בלובן העליון וע"ז נאמר וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ירצ' עיקר הייחוד והקרבן הוא המלח דהיינו הדין לקשר הדיני' שם ולמתקן ולזה כל קרבן מנחתך במלח תמלח) ולזה סוד המייחד החסדים נאמר היאכל תפל מבלי מלח שסוד המלח עולה אל סוד החיך ושם נותן טעם במאכל ונודע סוד המאכלי' העליוני' הם הייחודי' והבא לעשות מטעמי' לאביו שבשמי' דהיינו שהוא מכניס הייחודי' עד החיך מקום טעימת המאכל והייחוד ישליך לתוכו מלח שאל"כ היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות בדברי' הברי' לובן לבדו אין טעם במאכל והייחוד ההוא והיינו אומרו ומתוקים מדבש וידעת סוד הדבש הוא הדין כאומ' דבש מצאת אכול דייך ולכך חכו ממתקי' שם תחלת הדיני' ושם סוד המוצא מצד הגבור' כדפי'. הלשון הזה כמשמעו מוצא הת"ת ששם הם מתפשטות ההויות ומשתרשות יותר בגילוי ונודע כי סוד לשון הוא משך וא"ו ג"כ ולכך היא מוציא' כל הדיבור בהיות' תוך הפה דהיינו סוד מלך במדינ' הוי"ה בתוך אדנ"י מוציא' כל ההויות וכל הנמצאות ולכך יוצא מהגרון ומתפשט דרך החיך ובא לתוך כל הפה. השיני' הוא מוצא הנצח מפני שסוד הנצח סוף התפשטות החכמ' והיינו סוד השיני' שהם ל"ב נתיבות כדפי' ולכך מהת"ת נמשכות ההויות מלשון אל הנצח דהיינו השינים כדפי'. השפה הוא ההוד ועם היות שהם ב' עיקרם נמשך אל ההוד סוף גילוים והיינו שב' בנצח וב' בהוד לכך הכל בשינים והכל בשפתי'. ודע כי סוד התי' העליונ' אינם ממש הספי' להדיא אלא השתרשות וההשתרשות מזוג בכמ' בחי' בכמ' מציאיות נכללות אלו באלו לכך אל יעלה בדעת שיהי' להדיא שורש הספי' שלא תהי' אלא בהשתרשות וכללות רב ושיעור מדתו לאין תכלית וכללותו לאין מספר ולזה אל תתמה באומרינו כו"כ ואומרינו ל"ב נתיבות קבועות בחו"ג לחיי' ואח"כ אנו נותני' השיני' לנצח והשפתיי' מכסי' הלחיי' ואנו אומרים הכל להוד שהכל יצדק משך הלחיי' מגיע אל נצח והוד ויעש' סוף הלחיים הבחי' המגעת אל הפה נו"ה מקום דבקות ימין ושמאל והם ב' נו"ה ימין ושמאל פנימ' בסוד נצח הפנימי שהרי נצח על הוד וי"ב שינים לדבור קבועים בו ומצד הבשר המכס' הוא הוד מבחוץ והם ב' שפוון נו"ה בהוד ולכן הם השינים לבנים מצד ימין והשפתי' אדומי' מצד שמאל דהיינו הוד בנצח נצח בהוד ולכך הם סוד הלחיי' העולי' למעל' המשתרשים שהם חסד גבור' גבור' חסד והשרשי' העליוני' דרכם להכלל כך:

פרק סח הנה הה' מוצאו' שרשי' אל הספי' כדפי' הוא סוד השתלשלות כל הנמצאות שהרי דרך זה נשתלשלו ויצאו מהעלמן וכבר פי' בעין כל הענין הזה שהספי' אינם אלא י' אמנם כדרך סוד מציאות השתלשלות' יתפשטו וכפי בחי' הסתעפות שרשם יעשו סוד האיברי' ולכך שרשם אשר בבי' יעשו סוד איברי הראש כדפי' ולזה כשהיו מתפשטי' ומשתלשלי' כך הם עושים חי' וסוד תי' אלו יהי' מציאותם מהם נגלי' מהם נעלמי' כענין סוד מציאות ההתפשטות ולזה מוצאות אלו הם ממש כמציאות הספי' חסד נעלמת אחריה גבור' למט' ממנ' הת"ת למט' ממנ' הנצח למט' ממנ' ההוד כך השרשות ה' מוצאות זה יוצא ומתגל' יותר מחבירו וחבירו מחבירו כדרך השתלשלות הספי' במקום גילוי' כך הוא מציאות השרשי' במקום העלמן מפני שעם היות שהם שרשי' נעלמי' סוף סוף יהי' להם ההשתלשלות מעילה לעלול. והנה האותיות כלים לרצון האלד"י וסוד הרוחניות העליון להיות נשפע ונמשך דרך בהם והם רוחניות יותר ויותר מן המוצאות שהרי המוצאות הם כלים והאותיות רוחניות עליון וכשתרצ' לשער מה בין הכלים האלו לאותיות הקבועי' בהם תשער שהאותיות הם רוחניות מוציאות ומגלות המחשב' וסוד המוצאות כלים לגשמיי' להוצאות המחשב' הרוחניות וכזה תשער בשרשי' העליוני' מה בין שרשי' לשרשי' שהרי האותיות שרשים לספי' וההויות המתגלות כאשר נבאר והמוצאו' שרשי' לספי' כדפי' א"כ מה בין שרשי' לשרשי'. במה שפי' יתב' השרשי' הכלי' המוצאות הם שרשי' לספי' הנגלית והדבור יוצא ממקום הנעלם ויהי' הרצון כעין נשמ' והאותיות הקבועות בפה כעין נפש והכלים שהם המוצאות כעין גוף