אילימה רלא

פרק ד בגולגולת זה הנז' נוטף טל דהיינו שפע מבחי' יו"ד ה"א וא"ו העול' ט"ל מהכתר והיא מתמלאת תמיד מהטל הנז' כדכתיב שראשי נמלא טל והוא סוד הארת חכמ' ותבונ' ודעת מהכתר אל סוד חכמ' ותבונ' ודעת בגולגלתא והנה הטל הזה הוא כעין הארת הכתר בתוך הבחי' הזאת ומצד הכתר הוא רחמי' גמורים ועם היות שהוא בחי' ט"ל דהיינו סוד יהו"ה אח"ד בחי' הרב' כולם רחמי' גמורי' ולבניניות הנכללות בלובן א' וחסד א' וכמו שיש בחוץ ט"ל מלאכות כך יש בפנים בקדוש' עליונ' ט"ל כחות נפלאי' בחסדי' אשר אין להם תכלית מצד הכתר אמנם ברדתם אל הגלגלת הזה יתלבשו בלובן ואודם שהם פעולות הגולגלת הזה ודאי דין ורחמי' ויהיו ט"ל חסדי' עליוני' מתלבשים בט"ל פעולות שאינם חסדי' גמורי' אלא מעורב דין ורחמי' ויהי' אור טל הכתר תוך סוד פעולת הגלגלת הזה דהיינו יה"ו מתלבש ביה"ו כעין התלבשות נשמה בגוף שהנשמ' פועלת ע"י הכלים ואין דין בנשמ' אלא עד שהכלי' פועלי' כעין הבדולח שאין בו אודם ומרא' האודם כך הכתר אין בו דין וע"י הראתו מוציא הדין בפועל ולכך יקרא טלא דבדולחא ולזה יהי' בו פעולת הדין ופעולת הרחמי' שהרי הטל הזה כח תחיית המתים מפני שהמל' ה"א תשלום השם בו סוד המית' כרוכ' ומשם שלט' על הנשמות ונק' מתים דהיינו שהנשמות בסוד העוני והטל הזה מאירם ומתקן מדת המל' ומחי' אותם ומשם תחיית המתים לנשמות והיינו שימשך הטל הזה אל המל' למט' להחיות בו את המתים ויהי' סוד התחיי' בב' גווני בחסד ודין ולכך כתיב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות והיינו שהטל העליון מתלבש בגלגלתא בדין ורחמי' ופועל ב' פעולות הפכיות בימין ושמאל והתחיי' גופ' מאור הכתר המחי' אמנם לפי אחיזת כל א' וא' הרשעי' שנאחזי' במעשיהם בשמאל בחלקם האודם והדין והם לחרפות אמנם הצדיקי' שנאחזו בלובן בימין ע"י מעשיהם הם נאחזי' בחלקם בימין לחיי עולם חיים ארוכי' והיינו כענין שנאמר ארורים הם הרשעי' שמהפכי' מדת הרחמי' למדת הדין הרי אור התקיי' הפכו אותו שהי' להם להאריך ענשם לחרפות ולדראון עולם. והרי התחי' מן הכתר והוא כעין הבדולח בחסד ולובן והוא מרא' הדין שהם חיים לרעת' וארחיב בעין אדם בע"ה. והנה הט"ל הזה מהכתר אל הגלגלת הזה רישא דז"א בלובן ושם פועל ב' פעולות ובכח ב' פעולות אלו נשפע למל' טיפין טיפין לא מילוי כעין שהכתר משפיע לרישא דז"א אלא זעיר נטיף טיפין טיפין למל' בבחי' חקל תפוחין קדישין והיינו שהתפוחי' יש להם אודם ולובן והיא נק' שדה תפוחי' שהיא מקבלת האודם והלובן מהתפוחי' העליוני' ומתמצא אליה הטל הזה בכל יום הנה מהכתר נשפע לרישא דז"א תדיר שאין לו הפסק מפני שהכתר אינו תלוי בזמן. אמנם המל' נוטף בכל יום בשעת הזווג דוקא שעה ידוע' מידי יום ביום והנה כאשר ימשך הטל הזה ימשך ע"י השחקי' שהם נו"ה שהם מכינים השפע הזה ומושכי' אותו מעוה"ב בינ' ונק' ע"ש בישול השפע הזה שהם שוחקי' וטוחנים מן לצדיקי' דהיינו טיפי זרע צדיק וצדק שב' הביצים מבשלים אותו להיותו ראוי אליהם והנה יעש' מהט"ל הזה ב' בחי' הא' מזון לחקל תפוחי' קדישין שאינו מתבטל אלא נשפע ונוסף מרישא דז"א לשד' תפוחי'. הב' הבחי' שהיא צריכ' תי' דהיינו מן לצדיקי' והמן כזרע גד ודאי וממנו נמשך המזון לישראל במדבר מפני שעתה ניזוי' בא' מהמ' שהיא המפרנס ולכך קשי' מזונותיו של אדם כקי"ס שהיא המל' שצריכ' ליקרע ולהשבית דינ' ולכך בני חיי מזוני לאו בזכות' תליא מילתא אלא במזלא תלייא היינו דוקא התלות הענין ההוא שם בכתר. אמנם המציאות בעצמו הוא במל' ולכך המזון בקושי אמנם ישראל במדבר היו מתפרנסי' מלמעל' ט"ל השמים דכתיב ביה ויתן לך האלהי"ם מט"ל השמים דהיינו ז"א דכתיב בי' ואתה תשמע השמים ולכך כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים אמנם שאר כל האדם ניזוני' מלמעל' שפע המל' לחם עוני ולחם מן הארץ ולכך מתפרנסי' בקושי מהשלחן בצפון עם היות שהוא נוטף מהמזל כאומר אלא במזלא תליא מילתא סוף סוף ישתנ' כמה בחי' מהמזל לרישא דז"א האי גולגלתא ומהאי גולגלתא לחקל תפוחי' ובחקל תפוחי' ברישא תקיפ' מה שאין כך להולכי מדבר כאומר למוליך עמו במדבר כל"ח לא הי' משתנ' אלא כזרע גד השפע מן החסד העליון הנשפע לעולם דהיינו בינ' רישא דז"א ולעתיד נמי יהי' כך דכתיב ויפרקנו מצרינו וכתיב נותן לחם לכל בשר כל"ח ולכך עתיד' א"י שהיא מל' להוציא גלוסקות דהיינו פת נקיה לחם פנג מאשר שמנה לחמו וכתיב ירעש כלבנון פריו סוד האודם והרעש דהיינו עשר מצד הדין י' רעש עשר כלבנון פריו לא ישתנ' לאודם אלא הי' הלובן כלובן הלבנון העליון כך יוצא פריו ולא ישתנ' כלל והיינו צנצנת המן העתיד' לישראל כנודע והיודע להמשיך מזונו משם דרך המדריגות יטעם טעם מן ולא יצטער על מזונותיו מחש"ק ש' ח' סי' כ"ה:

פרק ה כבר פי' לעיל שסוד גולגלת מקשר החו"ב בסוד הדעת המאיר מן הכתר והנה סוד