אילימה רכד

ועלה שם מדרגה ב' היכל ב' וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה עלה במחשב' שירד ההיכל הא' ויהי' מפסיק ההיכל הב' שהוא עצם השמי' יובב פועל הדין ואותם מארי דיבבא מתפשטי' משם אמנם בן זרח שהרי זורחי' משם והוא הנק' אורפ"ניאל שיש לו אורות כמספר חשמ"ל וכך עולה או"ר פנ"י א"ל והיינו שע"ח מיני אורות והם בן זרח מבצרה היינו שהוא מעורב הדין עם הרחמי' וע"י ב' אלו יפעל הדין והרחמי' וההנהג' כולה ראה שאי אפשר לעמוד מפני הדקות העליון נדחה גם המציאות הזה והורידו למט' והי' המציאות מתעלם והיינו וימת יובב וימלוך תחתיו חשם מארץ התימני היינו היכל והיינו קיבוץ כל החושי' העליוני' והוא היכל הפועל קצת בחסד מצד הנצח ולכן הוא מארץ התימני ואי אפשר להתקיים ולעמוד וימת חשם שהרי אין כח הפעולות להפעל משם מבחי' זו וימלוך תחתיו הדד בן בדד הוא סוד היכל זכות מקום הדין ופעולתו והנהגתו וכאן כל הדיני' נדוני' והיינו הדד מקום שאון וקולות הנגדיות והדיני' והגזרות יוצאות למט' בן בדד לגזור כל הגזרות על כל נגזר להיות בדד מחוץ למחנה שנמצא מכאן תגבורת החיצוני' העומדי' לבדד ולכך המכה את מדין גם מכאן נגזר לבטל החיצוני' ומיד תא הרצי' מתחזק לנוכח החיצוני' כפי מה שנגזר למעל' והיינו החיצוני' מדין בשדה מואב ודאי כשנכנס לשדה וגבול אב העליון עוד מכה ומשפיע דין למדין כחות החיצוני' והדיני' בהכנס' בשדה מואב שנאחזו' פנימי' כאומר ויבא גם השטן בתוכם וכתיב הנה כל אשר לו וכו' ואין כח לדיני' להפעל משם ומתעלי' וימת הדד וימלך שמלה ממשרק' שיש שם שריקות הדיני' קצת ולא כ"כ כשאר היכלות ועכ"ז אי אפשר להתקיים וימת ויתעלם וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר וזהו הוא היכל הרצון שבו סוד ד' חיות וההנהג' כולם שאול שנשאלת מאת ה' מהבינ' שהיא סוד רחובות הנהר ולכך בה נכלל כל הנהג' הבינ' וכל השלימות ועכ"ז היא פעולה נגלית לער' ההעלם ולכך וימת שאול וימלוך תחתיו היכל קה"ק הנעלם הנפלא שהוא היכל הבינה שממנה נאמר וחנותי את אשר אחון והיינו בעל חנן אמנם הוא מעלי' ומסתיר כל סוד הפעולות והיינו בן עכבור מעכב ומסתיר כבור עמוק כל סוד הנמצאות ועדיין אי אפשר להמצא משם עד שנתגלה סוד האצי' שהם הספי' האמצעיות בין החכמ' וההיכלות מקום פעול' ההנהגות האלו והיינו וימת בעל חנן בן עכבור שאין לו שם מציאות ההנהג' עומד אלא ירד ויתמצע סוד זו"ן שהם הספי' מבינה ולמט' והיינו וימלוך תחתיו הדר ושם עירו פעו דהיינו הת"ת כאומרו בעיר אלהי"נו דהיינו ושם אשתו וכו' כדפי' לעיל סוד הפ' הזה על הת"ת והמל' סוד האצי' וא"ת והרי הבריא' אמצעי אפשר לומר בב' דרכים הא' שהיא נכללת באצי' מפני שהוא לבוש האצי' והכסא מחוייבת מן הספי' ואפשר לרמוז בשם עירו פעו דהיינו עיר הפעול' שפועה ומדברת כל ההנהג' העליונ' ואם נפרש עירו על הדרך שפי' לעיל על המל' או על הבינ' שהכל מתיישב נפרש שסוד הכסא בכלל קה"ק דהיינו בעל חנן בן עכבור וכל המציאיות האלו הנז' הם דברים מצויים בזוהר פעמים נכללה הבריא' באצי' פעמים בהיכל קה"ק והכלל שכאן לא נאמר וימת מפני שהמלכים הנז' ירדו למטה וענין האצי' נדבק במחשב' ונפעל ולא ירד למטה אל מקום הגילוי כדפי' עברו יחדו והנה אותם המחשבות שעלו שם הם קבועות שרשים מושרשים למעלה בסוד הספי' והמדרגות אשר בחכמה כדפי' לעיל אמנם הבחי' האחרונ' שבחכמה היא נקשרת בסוד הספי' להשפיעם ולהנהיגם להוציא לפועל המחשב' הנידונ' למעלה המגעת אל התחתונים והמחשב' העליונ' תדין הפעולות ממש בסוף מציאות' למטה ולא יעלם מהמחשב' והידיע' העליונ' שום פעולה אפי' במציאות התפשטות' ופעולת' בתחתוני' מהיכלות ולחוץ וזה ע"י אותם השרשים והם מתפשטי' בסוד חותם המתהפך כדפי' בפ' הקודם:

פרק יח ההקדמ' הב' היא בנויה על ענין שהעולמו' כולם נמצאו שלא בסדר הכוונ' כי העיקר אל קיומם חסד ויתוקן באלף הז' וזה צורך השבת ההוא כדפירשתי בחש"ק בהקדמ' סי'. והענין שיש חילוק בין הפעולות העליונות היותם על צד החסד להיותם על צד הגמול דבר לא ישוער וחכמים רמזו ואמרו מאן דאכיל לאו דיליה בענין שכל זמן שהפעולות יהיו על צד החסד אין הנמצאות פנים אל פנים כלל משום שהם כעניים אוכלים דלאו דידהו. אמנם שהם אוכלים על צד הגמול לטוב מעש' נמצא יסתכלו פנים אל פנים והענין הזה יצדק בכמה מציאות תחלה אל התחתוני' כאומר אבירי לב הרחוקים מצדקה על האבות שלא אכלו צדקה כעניים מאת הקב"ה אלא עושים הרבה ואוכלים קמעא. אמנם כאשר הדור דל ודך ועני ממעשים אנו אומרים דלות מעשים בשורך קרב צדק מאליך צדקה עשה עמנו למען שמך לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. עוד יעלה הענין הזה אל ההיכלות הנה בתחתונים מעשים הגונים ותפלה זכה יתעלו ההיכלות ע"י אותה תפלה או נשמה קדושה שנתקדשה ועלתה ויתקשרו היכל אל היכל עד יתכללו למעלה מפני שהם תובעי' השפע על צד הגמול לא על