אילימה רכב

וידוע ולא חשו לגילוי כיוצא בזה דברו בעליוני' בלשון משל ומליצה וידוע היה ביניהם פתרון הדברי' ולא חשו לדבר מפני שהיה מפורסם ביניהם שהמשל יש לו תוך בנמשל והיה די בביאור ההוא למשכילים:

פרק טז באדרא בחש"ק ריש ש' ח' פי' ר"ש כי המלך הא' בלע בן בעור היא גזירת דינא תקיפא דתקיפין דהיינו סוד הגבור' שהיא דין לכל הדיני' והיינו שכל הספי' הם כלולות מן הדין אמנם כללותם הם מהגבור' בענין שהיא מקור ומבוע לכל הדיני' שבז' ספי' והיינו גזירת דינא תקיפא שממנה משתלשלות למט' ונמצא בלע זה שרש לדיני' כולם שהרי הא' העולה במחשבה שרש לב' והב' שרש לג' וכן עד ח' מלכי' והם משתלשלי' זה מזה ולזה בלע הוא תקיפא דתקיפין דבגיניה מתקשרין אלף אלפין מארי דיבבא ויללה לא ביה דביה לא מתקטרין מארי דיבבא ויללה אלא אלו הם למטה במקום הדיני' ממש אלף אלפין מפני שהוא צומח בסוד הבי' הנק' אלף בי' לכך בה הם אלף אלפין צומחי' משם למטה והם מארי דיבבא דהיינו שברי' בגבורה ויללה תרועה המ' או בהפך והם נקשרי' בעולם הזכר שהוא נק' בלע ודאי שהוא בולע ומחבל בדיני' בן בעור המבעיר באשו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ושם עירו דהיינו המ' המתפשט מגבורות עד החיצוני' דינה בה' המורה על הדין שפותח פיו ויורד דרך כל הכחו' המתפשטי' למטה בכחות הדין עד החיצוני' דהיינו עלוקה גיהנם ב' בנות הב הב מב' צדדי' הוא פועל דין רע הא' להסטין ביצה"ר לפתות ב"א לרעות הב' להכניס' לגהינם ולהנהיגם וזהו ההנהג' הקשה שבעולם עד אין תכלית וכיון שעלו במחשבה לח על מציאות ההו"יה אלא עלית המחשבה להתיישב במציאות' למט' עולין להתהוות למטה במקום גלויים ופעולת הדיני' מציאות המחשבה הזאת אין לה קיום שם למעלה אפילו להתהוות למטה בענין שאותה המחשב' העולה שם במעט בטלה מפני ששום אתר לא אשתכחת לה. והטעם מפני שהספי' יש להם ג' בחי' לתת הנהג' לדיני'. הא' הספי' במקומ' מחסד ולמטה דהיינו מה שיכונה בשם מצחא עיינין אודנין ושאר איברי הראש. הג' הנשמה הפועל' בתוך הספי' והשרשי' האלו דהיינו סוד התלבשות א"ס בכתר וחכמ' והיינו הנשמ' הפועלת תוך הכלים ויתיישבו ע"י ג' דברי' אלו ענין הפעולות התשות דהיינו סוד עצמיו' וכלים שפי' בספ"ר בש' עצמות וכלים ושום בחי' מאלו הבחי' לא היו במציאות האיך יתיישב מחשב' לדינ' הוא מחשבה מתבטלת מאליה. אמנם בהמצא ג' עניני' אלו אסר התפשטות יתיישבו הדיני' בספי' ויתיישב השרשם באצי' ויתיישב פעולתם למט' בחוץ בענין שאפילו הדין הרע או הדין הקשה יהי' לו מציאות אחר הקיום אל הספי' ואצילותם. אמנם קודם מציאות העניני' האלו לא היה להם קיום במחשבה הנז' והיינו וימת דהיינו סוד העלייה או המחשב' בונה עולמות ואין המציאות סובל אותה הפעולה שתהי' שם בבחי' העולה במחשבה שהרי המחשבה תדין המציאות הצריך להנהג' הפעולות העולמות למטה במקום מציאות פעולתם והיינו בלע בן בעור ושם עירו דנהבה. אמנם המציאות לא יסבלנו שיצטייר שם המציאות וידחה והרי דחיית הענין היא חורבנו ומיתתו לא תאמר שיתבטל מכל וכל אלא ישתרש שם המחשב' ההיא לא במציאות העולה במחשבה שהרי המחשבה דנה כל הצורך על המציאות הנפעל למטה ונדחה משם מפני שאין לו קיום והעמדה שם וכן תרד ממציאות אל מציאות והמחשב' הנרשמ' שם נקרא המלך שמלך ודחיית' משם שאינה מהקיימת במציאות אלא למטה יקרא למיתתה שמתה אחר שלא עמדה על המציאות העולה שם והיינו מחריבן לא חרבן ומחיקה מכל וכל אלא חורבן בערך שאין המציאות מתקיים שם במציאות מתגלה אלא מתעלם ומסתתר ונדחק אותו המציאות למטה אל מקום פעולתם וכאשר ידחו הדיני' למטה ונתפשט' המחשבה אל מקום מציאותם בפועל נחלק המלך ההוא לכמה חלקי'. יש בחי' הספי' שהם חסד מכל וכל ויש בחי' הדיני' הממוצעים כגון בת"ת ויש דיני' חזקי' אמנם קדושי' ויש דיני' חיצוני' מכל וכל שהמעשה מתפוצץ לכמה בחי' והמחשב' מקבצת הכל וקושר הכל במציאות א'. והנה מה שאמר הכתוב וימת וימת היינו ירידת מעלתו כענין שפי' וימת מלך מצרים דנחית מדרגא דהוה בי' וכך הוא ענין המחשבה הזאת הנ' תחלה יצטיירו במחשב' סוף המעשה והיינו בלע בן בעור ושם עירו דנהבה אין אותה הפעולה מתקיימת שם וימת הורידו מן הבי' אל החסד וימלך יובב בן זרח מבצרה והדיני' שם ואינה מתקיימת והורידו חל הגבורה והיילו וימה יובב. והנה השמות האלו אינם שמות הדיני' וקיומם אלא עליית המחשבה ואינה מתקיימת שם ויורד מדריגה אחר מדריגה מדרגא לדרגא עד שירד אל המלך האחרון דהיינו וימלוך הדר ושם עירו פעו ושם סוף ההדרגות למחשבו' ואלו המחשבות שרשי' לספי' והשתתפות אשר לחכמה בפעולות עד שאלו המחשבות כלים לכתר העליון להיות חכמה קדומה נשמה לחכמה ממש והחכמה ממש נשמה לספי' הפועלות כל ההנהג' וימצאו יורדו' הספי' ממעלה למטה וסוף המעשה הוא עליית המחשב' והנה העליי' אל הכתר שפי' בעין רואי