אילימה ריב

ח' ודרך א'. וכיצד פ' א' יורה ענינים מחולפי' מפני שהתור' תתפשט ויורה והרי הפ' הזא' יורה על המציאות אשר אל המ' וכך יורה על סוד מחשב' הדברי' קודם מציאות' ויתפשט יותר ויורה אפי' על החיצוני' והכל פ' א' וענין א' אלא כמו שמציאות הדברי' נתחייבו היותם זה דומה לזה מפני שהם זה מזה המחשב' הקודמ' בכתר חייבת מחשבה קודמ' אל זעיר ומחשבה הקודמת בזעיר חייב' המחשבה הקודמת בנקב' מפני שהם ספי' שחייבו הענינים דומות זו לזו ולזה התור' סתמה הוראת העניני' בפ' א' ותתפשט הפ' ההוא בכל מקום ומקום כפי מקומו:

פרק ב הנה המחשב' העליונ' אינה כמחשב' ב"א שאם יחשוב האדם לפעול פעול' מן הפעולות לא מפני זה יעשה רושם ויתהו' ממנה שום ציור כלל עד שיוציא מחשבתו לפועל ויפעול המחשב' ההוא ואין המחשב' העליונ' כך אלא בעלו' המחשב' לשום הוי' או הויות הנמצאות כולם מיד נצטיירו שם במחשב' העליונ' הצור' ההיא במציאות דק ויתעלה המציאו' ההוא מן ההוי' המתהו' במציאות המתגל' כהבדל הצור' (הצור') השכליי' וכעילויי' מן הצור' הגשמי' והמשל בזה כאשר האדם ירצה להמציא פעול' מן הפעולות הנה תקדם צורת המושכל אל המורגש וכהבדל הצור' המושכלת הזאת על המורגש' המעותקה מן המושכל אל המורגש כך תבדל ותתעלה המציאות אל ההויות ההם המאירות במחשב' הדק' העליונ'. והנה המחשבות הם ד' א' היא מחשבת א"ס היוצר כל נמצא ויקדם אל יצירתם צורתם. והנה הצור' המחשבי' הזאת דבק' בו והיא היא מעצמותו היא חכמתו היא מציאותו שהוא הדעת הוא הידוע הוא היודע כדפי' בעין כל ובעין רואי ומטעם התייחד הצורות בו והשתלשלות' ממנו זה יש להם קיום והעמדה גם אחר אצי' וחידושם מן האפס אל הציור ואל המציאות והנה מפני ידיעתו אותם מעצמותו שאינו יודע בידיע' שחוץ ממנו ולא נתחדש' ידיעה אחר הוייתם שאינו מתחדש כדפי' שם מפני זה משפיע' ומקיימן ומחייב אותם והנה הציור המצטייר בידיעתו בלתי מושגת ולא ידוע כלל רק מחוייבת מחיוב קיום הנמצאות ממנו ואין לשלול משם שום נמצא כלל אפי' שיהי' דין וכיוצא שאם לא תאמר כן אלא שלא יצויירו שם בידיעתו אלא בעלי הרחמי'. א"כ יקשה ספי' הדין מהיכן והאומר שהתפשטות הספי' יחייבוהו ומעצמו שלא בכוונה נמצא יקשה שלפי דבריה' אינו מאת המאציל ואין ראוי שיהי' שום הוי"ה אלא ברצון המאציל בזולת שאי אפשר להיות שום הוי"ה אלא ממנו שא"כ יהיה שניות ח"ו. ועוד כי קיום הנמצאות מאתו כדכתיב ואתה מחיה את כולם והויית הדין וקיומו מעצמו והיינו שניו' ואין לומר שהוא ממנו שלא בכוונ' מכוונת שזו גרועה הרב' שנאמר שהוא פועל שלא בכוונת פעולה וימשך מכאן להאמין העלם ידיעה שאם יפעול שלא בכוונ' יהי' בלי ידיע' והרי גרע כח הידיע' הכולל וכל אלו הדברי' נמנעי' בו ואינם רצויי' לדעתם אליו. אמנם האמונ' העיקרית שידיעתו כוללת כל נמצא קוד' מציאותו אפי' בריה קלה שבקלות והוא מקיימן ומשפיען. אמנם לא יצויירו ההויו"ת שם בפירודם וירידת' אלא יצויירו לא ציור מצוייר מחודש מצוייר אחר היותם אלא מצוייר הקוד' להוייתם קדום כקדימתו מאוחד בו שאינו רבוי ח"ו אלא א' שאינו מקובץ מרבי' ולא נפרד מרבי' ח"ו שאין אחדות כאחדותו כדפי' בעין כל ת"א וממנו מציאות' לחוץ לא דבר הנפרד ממנו אלא חידוש שחידש ההויו"ת והמציאם מאין אל יש ואין שום נסתר מידיעתו ולא מתקיים וחי מזולתו וקדושתו בתכלית הפלא שאין גרעון הנמצאי' גורע חק קדושתו ופלא מעלתו שלא יעלה בדעתך להקשות האיך הנבראי' הגרועי' השפלי' הנבזי' בידיעתו שזה הוא מה שאמרה שאין גרועתא גורעת לקדושתו הנפלאה וזה טעם הפלאת שורשי הנמצאות וטהרתם למעלה ודרך בם יקיים כל הנמצאי' ע"י השתלשלות' ממחשב' אל מחשב'. הב' מחשבת הכתר הנה הפועל אל המחשב' הא' הוא סוד הכתר רצון הרצונות שפי' בעין כל ועין רואי והנה סוד רצון הרצונות הוא מה שיצא סוד המחשכ' הנז' בא"ס אל מציאות ההויות המתמצאות ממאציל אל נאצל ועדיין נייחסם בא"ס כדפי' שם, אח"כ הכלי הזה דהיינו כתר שבכתר יהיה לבוש למאצילו ויהי' חושב ויש לו מחשבה והמחשב' הזאת יצייר הנמצאות נראה הפלגת' בא"ס שהרי רצון הרצונות תחלת מציאת הכתר פועל למחשבתו והוא מחשב' בסוד מדרגה שני' לו דהיינו חכמ' שבכתר ובה סוד ואלו המלכי' שפי' בעין רואי תמר א'. והנה המחשב' הזאת השני' כל אשר ממנה ולמט' יחשב שם ואינה מחשבה שלימה כמחשב' הא"ס שכולל' כל נמצא בענין שמכיר עצמותו דהיינו א"ס שמכיר את עצמו ומכיר נפעלו דהיינו הכתר רצון הרצונות והמחשב' הזאת לא יכיר א"ס אמנם יכיר המשתלשלי' ממנה ולמטה הצורה הנפלאת הדקה ורוחניות שאין כפלא מציאות' בעולם כלל ובו ציור הנמצאות והנה הם שם בפלא שאינ' נפרדי' לחלקי' ולא לדין אלא מיוחדי' ולא כיחוד' בא"ס שהרי ירדו ירידה נפלאה שא"ס הוא מאציל ופועל הרצון שהוא חושב במחשב' זו ואין הרצון ומחשבתו אחד כאחדות א"ס שהרי כתר